<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0">
	<channel>
		<title>חיים קליר ושות&#039; - מאמרים בקטגוריה &quot;ביטוח לאומי: סיעוד שירותים מיוחדים נכות וזקנה&quot;</title>
		<link>https://www.kalir.co.il/</link>
		<description>חיים קליר ושות&#039;: ביטוח לאומי: סיעוד שירותים מיוחדים נכות וזקנה - המאמרים האחרונים</description>
		<copyright>1983-2026 חיים קליר ושות&#039;, משרד עורכי דין</copyright>
		<item>
			<title>תשלום מקדמה בתביעה נכות</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1986</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1986</guid>
			<pubDate>Tue, 1 Aug 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ תשלום מקדמה בתביעת נכות שהוגשה לקרן הפנסיה ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שופטת לביטוח הלאומי: אל תשללו גמלת נכות מילדה השוהה בפנימייה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1977</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1977</guid>
			<pubDate>Sun, 11 Aug 2019 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ פקיד התביעות בביטוח הלאומי שלל גמלה מילדה נכה השוהה בפנימייה משום שמסופקים בה שירותים רפואיים. 
השופטת חנה טרכטינגוט מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דנה בחוקיות השלילה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>אין בושה: לקשישה אלמנת מלחמה גוזלים 24 שנות קצבה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1888</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1888</guid>
			<pubDate>Thu, 4 Jan 2018 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת הוכרה כאלמנת נפגע פעולת איבה בעקבות מות בעלה מנפילת טיל במלחמת המפרץ. הבת נפצעה קשה באותו אירוע והוכרה כנפגעת פעולות איבה.  
מאחר והמבוטחת לא ידעה קרוא וכתוב, הבת פנתה בשמה למוסד ושאלה אם לאור העובדה שאמה עברה את גיל הפרישה היא לא זכאית גם לקצבת זקנה. "בישראל אין כפל גמלאות", השיבה פקידת השיקום.
כעבור שנים רבות הבת צפתה בטלוויזיה ושמעה את נשיא המדינה מספר כי הוא מקבל כפל גמלאות. או אז התברר לבת כי אמה זכאית גם לקצבת זקנה וגם גמלת איבה. 
בסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי אישר את קצבת הזקנה אולם רק עבור ארבע שנים. כלומר גילח למבוטחת עשרים ושבע שנות קצבה.
האם השופטת מיכל לויט, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תורה למוסד לשלם את הקצבאות שנגזלו? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>על גזל נשים בשמירת הריון שמעתם? </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1872</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1872</guid>
			<pubDate>Mon, 16 Sep 2013 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת חודש שביעי להריונה עברה תאונת דרכים.
הרופא המטפל אבחן כי המבוטחת סובלת מיתר לחץ דם ומרעלת הריון, והורה על שמירת הריון עד הלידה.
המבוטחת פנתה לביטוח הלאומי לקבלת גמלת שמירת הריון. חלפו חודשיים וההריון הסתיים בהצלחה. תביעתה נדחתה.
השופטת יפה שטיין, מבית הדין לעבודה בירושלים, דנה בטענות הצדדים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הביטוח הלאומי: נפילות מסיבות פיזיות לא מחייבות השגחה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1850</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1850</guid>
			<pubDate>Sun, 24 Sep 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת בת שמונים ושש. היא סובלת מסוכרת, יתר לחץ דם, אובדן שיווי משקל ולפיכך נופלת שוב ושוב. כתוצאה מהנפילות הקשישה סובלת משברים בחלקי גוף שונים ונזקקת לחדרי ניתוח ולשיקומים ממושכים.
רופאי המוסד לביטוח לאומי קבעו כי רק מבוטחים הסובלים ממגבלות קוגניטיביות זקוקים להשגחה. לעומת זאת, מבוטחים החוזרים ונופלים רק בשל מגבלות פיזיות אינם מסוכנים לעצמם ואינם זקוקים להשגחה.
המבוטחת פנתה לעזרת מערכת הצדק. האם השופטת כרמית פלד, מבית הדין האזורי לעבודה, תחייב את רופאי המוסד לשנות את השקפתם? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>קצבת הזקנה קוצצה בטעות משך 30 שנה ומי אשם? הקשישה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1846</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1846</guid>
			<pubDate>Sun, 3 Sep 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת הגיעה לגיל פרישה והחלה לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. 
כעבור 30 שנה גילתה שהיא קיבלה בכל חודש 500 שקל פחות מהמגיע לה.
פקידי הביטוח הלאומי אישרו כי מדובר בטעות אך הסכימו להשיב לה את ההפרשים רק עבור שבע שנים אחורה.
האם השופטת נטע רות, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תחייב את הביטוח הלאומי להשיב למבוטחת את הסכום המגיע לה עבור 23 השנים הנותרות? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הביטוח הלאומי: "קחו את תשובות הפקידים שלי בערבון מוגבל" </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1786</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1786</guid>
			<pubDate>Sun, 16 Jul 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת הגיעה לגיל 62 ופנתה לביטוח הלאומי לברר אם היא זכאית לקצבת זקנה. 
נציג המוסד השיב לה שהיא אינה זכאית. שנתיים מאוחר יותר נודע לה כי היא דווקא כן הייתה זכאית. 
המבוטחת מיהרה להגיש למוסד תביעה לקצבת זקנה. המוסד אישר אולם מתוך השנתיים שחלפו הוא גילח למבוטחת קצבאות של שנה שלמה. 
האם הרשם הבכיר בנימין בן סימון, מבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, יחייב את הביטוח הלאומי לשלם למבוטחת את הקצבה עבור מלוא השנתיים שחלפו? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>26 שנות קצבה נגזלו מבת 90 והשופט אישר </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1744</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1744</guid>
			<pubDate>Sun, 25 Dec 2016 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בעלה של המבוטחת נרצח בפיגוע טרור. המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כאלמנת נספה פעולת איבה. 
בהגיעה לגיל שישים המבוטחת לא הייתה מסוגלת לטפל בזכותה לקצבת זקנה ואנשי המוסד לא התנדבו לשלם. 
בהגיעה לגיל תשעים המבוטחת הפכה לסיעודית. במהלך הטיפול בקבלת קצבת הסיעוד הבת גילתה כי אמה זכאית מזה שלושים שנה לקצבת זקנה בנוסף לקצבת האלמנה.
המוסד ניאות לשלם את קצבאות הסיעוד אולם גילח מהן עשרים ושש שנות קצבה רטרואקטיביות. 
האם השופט עבאס עאסי, מבית משפט השלום בירושלים, יורה למוסד לשלם את הקצבאות החסרות?
 ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>טרטור נשים בשמירת היריון. הסוף? </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1740</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1740</guid>
			<pubDate>Mon, 28 Nov 2016 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת בשבוע ה- 23 להיריונה נתקפה בכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. 
רופא אורטופד המליץ למבוטחת להימנע מישיבה ממושכת והורה לה להפחית מעבודתה כדי מחצית המשרה. 
הרופא המטפל ערך בדיקות והגיע למסקנה שלא די בהפחתת היקף משרתה אלא עליה לחדול מעבודתה עד ללידה. 
המבוטחת פנתה לביטוח הלאומי לקבלת גמלת שמירת היריון. פנייתה נדחתה. 
המבוטחת פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. שני מומחים שמינה בית הדין קבעו כי שמירת ההיריון אינה מוצדקת. האם השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ תעשה צדק עם המבוטחת? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מושתל כבד המשמש כדור פינג פונג בין השופטים לרופאים </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1735</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1735</guid>
			<pubDate>Mon, 7 Nov 2016 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטח סובל שנים רבות ממחלת כבד. לפני 8 שנים הפך לסיעודי. הביטוח הלאומי אישר למבוטח קיצבת שירותים מיוחדים בשיעור 50 אחוז. 
בחלוף שלוש וחצי שנים זימן הביטוח הלאומי את המבוטח לבדיקה תפקודית והחליט שהוא לא נמצא יותר במצב סיעודי. 
הביטוח הלאומי לא הסתפק בהפסקת תשלום הקצבה, אלא דרש מהמבוטח להשיב לביטוח הלאומי 18 חודשי קצבה שאותם קיבל. 
כעת החל מסע הייסורים וטרטור המבוטח בין הביטוח הלאומי לבין בית הדין האזורי לעבודה. 
האם השופטת אירית הרמל, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תעשה צדק עם המבוטח? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הטריק של רופאי הביטוח הלאומי לשופטים </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1733</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1733</guid>
			<pubDate>Tue, 25 Oct 2016 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטח בן ה- 39 סובל מאפילפסיה, ממחלת לב, מהגבלות בעמוד השדרה ומבעיות רפואיות נוספת. 
המבוטח פנה לביטוח הלאומי לקבלת קצבת נכות כללית. פנייתו נדחתה על ידי רופאי הביטוח הלאומי שקבעו כי "לדעת חברי הוועדה, על בסיס האבחון הרפואי ובהתחשב בגילו, השכלתו ועברו התעסוקתי הנכה מסוגל לעבודה במשרה מלאה".  
השופט ד"ר טל גולן, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, דן בטענות הצדדים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>פגיעת רעולי הפנים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1331</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1331</guid>
			<pubDate>Sun, 6 Sep 1998 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ רעולי פנים עלו לאוטובוס בו נהג הנפגע. הנפגע קפץ החוצה מהאוטובוס ונפגע. האם מדובר בתאונת דרכים או בפעולת איבה.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>אשת הסוכן והמזכירה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1203</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1203</guid>
			<pubDate>Wed, 16 Oct 1991 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ אשתו של סוכן ביטוח עבדה כמזכירה במשרדו, ללא קבלת משכורת. האם ניתן לרשום חלק מההכנסות על שם האישה כדי שתוכל לקבל זכויות בביטוח לאומי? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>בחירה קטלנית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/951</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/951</guid>
			<pubDate>Fri, 31 May 1996 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בזכות הבחירה של נכה צ.ה.ל.. האם נכה שנגרר להתדיינויות עם קצין התגמולים בבתי המשפט, ובינתיים נזקק לעזרת המוסד לביטוח לאומי נחשב כמי שאיבד את זכויותיו, רק משום שהחל להעזר במוסד? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שכונה של ערבים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/705</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/705</guid>
			<pubDate>Fri, 22 Jun 2001 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ אזרח ערבי נסע בשכונה של ערבים, כלשונו, וספג מטר אבנים. היה זה בחודש אוקטובר 2000.
השופטת זהבה אגי, מבית משפט השלום בתל אביב, דנה בשאלה אם הנפגע זכאי לפיצויים ממבטחת הרכב בביטוח חובה, או שמא מדובר בפגיעת איבה, עליה ניתן ללמוד מידיעתו השיפוטית של בית המשפט, על אופיים ומטרתם של הפגנות ערביי ישראל באוקטובר 2000.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>בין הכסאות</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/647</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/647</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Aug 2002 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ אדם נפגע קשה מאמבולנס שהיה בדרכו לפנות נפגעים מפיגוע קשה.
המוסד לביטוח לאומי מסרב לטפל בו ושולח אותו לבית המשפט שיתבע את מבטחת הרכב בביטוח חובה.
בית המשפט שולח אותו למוסד לאומי על מנת שזה יטפל בו כנפגע פעולות איבה.
מבולבלים? השופט אליעזר ריבלין מבית המשפט העליון מתיר את הסבך. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מוסד קטין</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/632</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/632</guid>
			<pubDate>Fri, 22 Nov 2002 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המוסד לביטוח לאומי ביקש להצטרף כתובע, לתביעת רשלנות רפואית, שהגישה נפגעת-קטינה, עשרים שנה לאחר פגיעתה.
המוסד ביקש לתבוע מהרופאים את החזר הגמלאות שהמוסד שילם לקטינה.
תביעת הקטינה לא התיישנה, שהרי מרוץ ההתיישנות לגבי קטינים מתחיל רק מגיל 18.
ומה לגבי תביעת המוסד, שהוגשה עשרים שנה לאחר הארוע? על כך השופטת אורית אפעל- גבאי, מבית המשפט המחוזי בירושלים.    ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>תורת המיקרוטראומה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/586</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/586</guid>
			<pubDate>Fri, 24 Oct 2003 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ פריצות דיסק התגלו אצל מבוטח, שעבודתו כרוכה בנסיעות ממושכות.
בית הדין לעבודה הכיר בו כנפגע עבודה, לא על בסיס תאונת עבודה במובנה הקלאסי, אלא על בסיס תורת המיקרוטראומה שפותחה במיוחד לפגיעות בעבודה.
על פי תורה זו, גם שורה של פגיעות זעירות, מעין תאונות בזעיר אנפין, המצטברות לאורך זמן, כמו טיפות מים החוצבות בסלע, יכולה להיחשב תאונת עבודה.
עד כה חברות הביטוח סברו, כי תורת המיקרוטראומה לא חלה בתחום הביטוח.
השופטת דינה כהן, מבית משפט השלום באשקלון, מאירה את עיניהן בסוגייה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>דאגה קונקרטית אינה מספקת לפגיעת איבה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/503</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/503</guid>
			<pubDate>Fri, 3 Jun 2005 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ אם שבאה לחפש אחר בנה באתר פיגוע, נפגעה מכוחות הבטחון שלנו.
האם היא זכאית להכרה כנפגעת פעולת איבה? את התשובה מספקת השופטת קיי בלנש, יו"ר ועדת הערר לנפגעי פעולות איבה, היושבת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>אשרי המאמין</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/501</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/501</guid>
			<pubDate>Fri, 17 Jun 2005 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המוסד לביטוח לאומי, שלל ממבוטח גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, לתקופה של שבועיים.
בתקופה זו קיים המבוטח אחר המצווה הדתית של עלייה לרגל למכה ולא יכול היה להתייצב בלשכת שרות התעסוקה לשם קבלת הצעה לעבודה מתאימה.
בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה, אם נסיבות אלה משמשות "סיבה סבירה", כלשון תקנון שירות התעסוקה לאי ההתייצבות.   ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>עבודה בשמירת היריון</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/484</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/484</guid>
			<pubDate>Fri, 14 Oct 2005 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ האם עבודה בשמירת היריון שוללת את הזכות לגימלה מהמוסד לביטוח לאומי?
על כך השופט אילן איטח, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>משני צידי הגבול</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/459</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/459</guid>
			<pubDate>Fri, 7 Apr 2006 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ באחד הכפרים הסמוכים לירושלים, נמצא בית המצוי בדיוק על קו הגבול של מדינת ישראל.
האם בני בית זה זכאים לזכויות בביטוח הלאומי, התולה חלק גדול מזכויותיו בכך שהמבוטח יהיה תושב ישראל?
את התשובה נותנת השופטת יפה שטיין, מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>איחור מוצדק</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/439</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/439</guid>
			<pubDate>Fri, 25 Aug 2006 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת נפגעה בתאונה כאשר נתקלה בפגם במדרכה.
לאחר שמצבה התייצב, פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבלת דמי תאונה.
המוסד נתפס לסעיף בחוק הקובע כי תביעת נכות מתאונה יש להגיש תוך 90 יום ממועד התאונה ודחה את התביעה: המבוטחת איחרה בשבועיים.
השופטת חגית שגיא, מבית הדין לעבודה בתל אביב, דנה בשאלה אם דחיית התביעה הייתה מוצדקת. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הדין היבש</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/408</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/408</guid>
			<pubDate>Fri, 30 Mar 2007 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ אביה של חיילת נפטר. החיילת לא ידעה על זכותה לקצבת שאירים ולכן לא הגישה את התביעה במועד החוקי: תוך 12 חודש מיום פטירת אביה.
האם הגשת התביעה באיחור שוללת את זכותה?
את התשובה נותן השופט יוסף יוספי, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.    ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>גזילת קצבת זיקנה באישור בית הדין</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/405</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/405</guid>
			<pubDate>Fri, 20 Apr 2007 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ התביעה לקצבת זקנה הוגשה למוסד לביטוח לאומי באיחור של 5 שנים.
אם מחילים על איחור זה את סעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי, הזקן מאבד 4 שנות קצבה.
האם לא ראוי כי סעיף 296 שהוא סעיף יישום טכני, ייסוג מפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
האם לא ראוי להחיל כאן את סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי בדבר הגשת תביעות, סעיף המאפשר תשלום קצבה ללא תביעה?
על המדוכה יושב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא, השופט סטיב אדלר.   ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הכשלת מבוטח במימוש זכותו</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/394</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/394</guid>
			<pubDate>Fri, 6 Jul 2007 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המוסד לביטוח לאומי הודיע לנכה כי ידון בתביעתה לקצבת נכות רק לאחר ניצול ימי המחלה שהצטברו לזכותה אצל המעביד.
משחזרה הנכה בתום ימי המחלה, הודיע לה המוסד, כי כעת כבר הגיעה לגיל פרישה, קצבת נכות לא מגיעה לה.
כך גם הפסידה הנכה את ההפרש שבין קצבת נכות לקצבת זקנה. הפרש המגיע לכל נכה שהחל לקבל קצבת נכות בטרם גיל הפרישה. 
הנכה הגישה תביעת נזיקין נגד המוסד. השופטת יעל אילני, מבית משפט השלום בתל אביב, נותנת פסק דין מדהים.     ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שכר ראוי עבור פעילות בלתי חוקית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/376</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/376</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Nov 2007 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטח עבר ארוע מוחי ופנה ל"מרכז למימוש זכויות רפואיות", גוף בבעלות אנשי עסקים שאינם עורכי דין, על מנת שיטפלו בזכויות המגיעות לו בביטוח הלאומי.
האם פעילותו של המרכז חוקית? האם מגיע למרכז שכר טרחה לפי חוזה השכר שנחתם בינו לבין המרכז או או שמא רק "שכר ראוי"?
את התשובה נותן השופט מנחם (מריו) קליין, מבית משפט השלום בתל אביב.      ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מאמא תרזה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/363</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/363</guid>
			<pubDate>Fri, 8 Feb 2008 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רם כהן, דן ביחסה של אחות בריאות הציבור, כלפי קשיש סיעודי, שפנה לביטוח הלאומי למימוש זכויותיו.       ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>סעיף 296</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/340</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/340</guid>
			<pubDate>Fri, 25 Jul 2008 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת יצאה לחופשת לידה והייתה משוכנעת כי תביעתה לדמי לידה מטופלת במקום עבודתה.
חלפו שנתיים ולמבוטחת הסתבר כי המעביד לא טיפל בתביעה.
כשפנתה למוסד לביטוח לאומי ודרשה את דמי הלידה, פגשה בסעיף 296 לחוק, סעיף המהווה מכשלה לתביעות רבות.
השופטת שרה שדיאור, מבית הדין לעבודה בירושלים, דנה בתביעה.     ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>סגולה לאריכות ימים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/334</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/334</guid>
			<pubDate>Fri, 5 Sep 2008 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת בת 84, חלתה במחלת פרקינסון והגישה לביטוח הלאומי בקשה לגמלת סיעוד.
בביטוח הלאומי דחו אותה, בטענה כי היא אמנם תלויה בעזרת הזולת, אבל לא "במידה רבה", כדרישת החוק.
עד ליום הדיון בבית הדין, חלה החמרה במצבה.
האם לשופטים מותר לבדוק אם ההחמרה במצב מזכה אותה בגמלה או שמא ראוי כי בת ה-84 תתחיל את כל הליך קבלת הגמלה מחדש? לשופט אייל אברהמי, מבית הדין לעבודה, תשובה נחרצת.        ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מלחמתו של המוסד במרותקים לביתם</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/316</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/316</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Jan 2009 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חיילת משוחררת נפגעה בתאונה.
כתוצאה מהתאונה היא הייתה מרותקת לביתה, למעט יציאות לטיפולים בבית החולים ולגינת ביתה לשאוף אוויר. הכל בכסא גלגלים.
הביטוח הלאומי סירב לשלם לה דמי תאונה, בטענה שיציאותיה לבית החולים ולגינת ביתה מעידות על כך שהיא לא הייתה מרותקת לביתה.
השופט מירון שוורץ ונציגי הציבור ברכה נודלר ויצחק הולצמן, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת דנים בסוגיה.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>אחות הוויקיפדיה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/198</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/198</guid>
			<pubDate>Fri, 22 Apr 2011 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת אובחנה על ידי רופאיה המומחים כחולת אלצהיימר הזקוקה להשגחה.
משפחתה פנתה לקבל גמלת סיעוד מהביטוח לאומי.
אחות בריאות הציבור של המוסד לביטוח לאומי נשלחה לביתה.
אין לרופאים המומחים כל מושג, קבעה האחות, המבוטחת אינה זקוקה להשגחה.
מאיפה שאבה האחות את כושר האבחנה המופלא?
השופטת דר' אריאלה גילצר-כץ, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, התוודעה אל המקצועיות של אחיות המוסד לביטוח לאומי. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שדדו, היכו וחטפו יהודי. הביטוח הלאומי: לא מדובר בפעולת איבה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/185</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/185</guid>
			<pubDate>Fri, 22 Jul 2011 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ נהג משאית יהודי הותקף באזור הר חברון.
משאיתו נשדדה, והוא הוכה והוכנס לתא המטען של רכב התוקפים.
הנהג הצליח להמלט מהרכב, אבל ספג נזקי גוף קשים.
"הערבים שתקפו אותך לא היו מחבלים אלא שודדים", ענו נציגי הביטוח הלאומי כשביקש כי יכירו בו כנפגע פעולות איבה.
השופט יהודה אברמוביץ, יושב ראש ועדת הערר לנפגעי פעולות איבה, מכריע בערעור שהגיש המותקף. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>חכמת המשפט: אלמנה הנפגעת בתאונה מאבדת את קצבת השאירים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/167</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/167</guid>
			<pubDate>Fri, 25 Nov 2011 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ הבעל נפטר והאלמנה החלה לקבל קצבת שאירים.
לרוע מזלה, כעבור מספר שנים, האלמנה נפגעה קשות בתאונת עבודה. היא החלה לקבל גמלת נכות מעבודה, עד שפקיד הביטוח הלאומי עלה על העובדה שהיא מקבלת גם וגם.
האם האלמנה הנכה זכאית לקבל הן קצבה והן גמלה? זו השאלה שעמדה להכרעת השופט אילן סופר מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שעה לפני חצות</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/165</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/165</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Dec 2011 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ פגה שוחררה מבית החולים בבהילות, בשעה אחת עשרה בלילה, לא משום שלא היתה חייבת להמשיך ולשהות שם, אלא עקב עומס פתאומי שנוצר בפגיית בית החולים.
אמה של התינוקת ביקשה לקבל את תגמולי ביטוח הלאומי עבור תקופת האשפוז.
"התינוקת שלך היתה מאושפזת שבועיים פחות שעה, ואנחנו משלמים רק עבור שבועיים ומעלה" הסבירו לה נציגי הביטוח הלאומי. 
השופט מיכאל שפיצר, נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דן בנפקות השעה החסרה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>השנים שנגזלו בחסות החוק</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/152</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/152</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Mar 2012 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ הפקידה בביטוח לאומי הטעתה מבוטחת בנוגע לזכאותה לקצבת זקנה.
בדיעבד הסתבר כי הפסידה 23 שנות קצבה.
הביטוח הלאומי סירב לשלם את הקצבאות שנדרשו באיחור, למרות הטעיית הפקידה.
השופטת איטה קציר, מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, דנה בגורלן של הקצבאות האבודות. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>רופאי הביטוח למשותק בידו: לך תמיין ביצים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/140</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/140</guid>
			<pubDate>Fri, 1 Jun 2012 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ האם משותק בידו מסוגל למיין ביצים? לפי רופאי המוסד לביטוח לאומי כן. 
השופט חיים ארמון, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, דן בהגיונם של רופאי המוסד. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מי הבוס?</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/116</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/116</guid>
			<pubDate>Fri, 16 Nov 2012 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ פקיד המוסד לביטוח לאומי הבחין כי מזה 6 שנים לא בוצע לנכה הלוקה גם בפיגור שכלי, "מעקב הכנסות".
הפקיד החרוץ גילה כי במהלך השנים, היו מספר חודשים בהם הנכה המפגר השתכר ב"המשקם" 3,500 ש"ח לחודש, מעט יותר ממה שמותר והורה לקזז לו מקצבת הנכות.
השופטת איטה קציר, שטחה את תחינתה כי לנוכח מצבו של הנכה, יפעילו המנהלים במוסד חמלה.
האם יעתרו רמי הדרג לתחינתה של השופטת?  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>גזל קצבת זקנה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/111</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/111</guid>
			<pubDate>Fri, 21 Dec 2012 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בהגיעו לגיל 65, פנה המבוטח לביטוח הלאומי וביקש לקבל קצבת זקנה.
הפקידים הסבירו לו שהכנסותיו גבוהות מ"ההכנסה המירבית" ולכן אינו זכאי לקצבה.
"תחזור בגיל 70 ואז תקבל קצבת זקנה בלי קשר להכנסותיך", כך אמרו לו.
בהגיעו לגיל 70, פנה המבוטח שוב לביטוח הלאומי וביקש לקבל את הקצבה. או אז התברר לו כי היה זכאי לקצבת זקנה גם בחמש השנים שחלפו.
האם הקצבה שנגזלה תוחזר למבוטח? השופטת מהא סמיר-עמאר, מבית הדין לעבודה בנצרת נותנת את התשובה.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הדובי לא לא בתחום הגיניקולוגיה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/109</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/109</guid>
			<pubDate>Fri, 4 Jan 2013 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בחודש הרביעי להריונה החלה המבוטחת לסבול מכאבי גב. בהמשך ההריון אובחנה סוכרת הריונית. הרופאים המטפלים המליצו על שמירת הריון.
המבוטחת פעלה על פי המלצת רופאיה ופנתה לביטוח הלאומי לקבל גמלת שמירת הריון.
טוב שפעלת על פי המלצת רופאיך ושמרת על עצמך ועל עוברך, השיבו לה פקידי המוסד, אולם לנו יש רופא משלנו והוא לא ממליץ על שמירת הריון.
אז את תפעלי על פי עצת רופאיך ואנו נפעל על פי המלצת רופאינו.
נשמע הזוי? השופט חיים ארמון, מבית הדין לעבודה בנצרת דן בטענה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>סופית: החוק מתיר לגזול קצבת זקנה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/105</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/105</guid>
			<pubDate>Fri, 1 Feb 2013 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטחת הגיעה לגיל 66, גיל הזכאות לקצבת זקנה.
היא המשיכה לעבוד. משום כך חשבה כי היא אינה זכאית לקצבת זקנה.
כעבור מספר שנים פרשה סופית מעבודתה ופנתה לביטוח הלאומי בבקשה לתשלום הקצבה. או אז התברר לה כי טעתה וביקשה לקבל את הקצבה עבור השנים שחלפו.
 פקידי הביטוח הלאומי דחו את בקשתה.
פנייתה לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה.
 המבוטחת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. האם השופטים נילי ארד, יגאל פליטמן וורדה וירט-ליבנהישיבו לה את הגזלה? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>המצאה עברית: המבוטח מבטח את המבטח</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/100</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/100</guid>
			<pubDate>Fri, 8 Mar 2013 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ נכה עם דרגת נכות מקסימלית קיבל קצבת נכות וכן תוספת קצבה עבור התלויים בו.
לימים, גילה המוסד לביטוח לאומי כי אותו אדם מקבל גם גמלת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח פרטית.
בעקבות התגלית, שלל המוסד מהנכה את תוספת התלויים ותבע מהנכה להעביר אליו את תגמולי הביטוח הפרטי ששולמו לנכה עד כה.
האם הגמלה המתקבלת מחברת הביטוח הפרטית אכן שוללת את תוספת הקצבה עבור התלויים?
השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור יצחק רז ו-ורד דשא מבית הדין לעבודה בנצרת עונים על השאלה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>צדק ישראלי: על עוול מערערים רק בפני המעוול</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/78</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/78</guid>
			<pubDate>Fri, 9 Aug 2013 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטח עבר אירוע מוחי. מצבו הרפואי החמיר. אין ולא יכול להיות ספק שהוא לא מתפקד.
אשתו פנתה לקבלת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי.
"מעריכה" מטעם המוסד לביטוח לאומי נשלחה לביתם. מבלי לבדוק את המבוטח, קבעה כי אינו זכאי לגמלה.
אשתו של המבוטח פנתה לועדת עררים של הביטוח הלאומי. זו אמצה ללא עוררין את קביעות ה"מעריכה".
אשת המבוטח פנתה לבית הדין לעבודה. כאן ציפתה לה הפתעה. השופטת אורלי סלע, מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, דנה בסוגיה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>ביקורי פתע</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/71</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/71</guid>
			<pubDate>Fri, 27 Sep 2013 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ נכה עם דרגת נכות גבוהה, הגיש לביטוח הלאומי בקשה ל"קצבת שירותים מיוחדים".
אחות הביטוח הלאומי קבעה כי מצבו הגופני ללא מתום.
לאחר מספר חודשים הופיעה בביתו אחות נוספת, הפעם לביקור פתע.
האחות, תוך פגיעה בפרטיותו של הנכה, קבעה כי הוא אינו זקוק להשגחה. תביעתו לקצבת שירותים מיוחדים נדחתה.
המבוטח פנה לבית הדין לעבודה. השופטת אריאלה גילצר- כץ דנה בסוגיית ביקורי הפתע. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>"תספורת" גם לילדים אוטיסטים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/58</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/58</guid>
			<pubDate>Fri, 27 Dec 2013 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ ילד בן 6 וחצי אובחן כאוטיסט מלידה.
המוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותו לגמלת ילד נכה, אולם לא הסכים לשלם עבור השנים שקדמו לאבחנה.
ההורים פנו לבית הדין האזורי לעבודה. זה דחה אותם. הם פנו לבית הדין הארצי לעבודה. גם זה דחה אותם.
האם בית המשפט הגבוה לצדק ישיב לילד את הגמלה שנגזלה ממנו?
השופטים אליקים רובינשטיין, מרים נאור ואסתר חיות דנים בעתירה. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שופט המחפש צד זכות שבדין</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/5</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/5</guid>
			<pubDate>Fri, 2 Jan 2015 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ פ' סובל משיתוק מוחין, מליקויי ראייה קשים, מפיגור שכלי ומשיתוק בפלג גופו השמאלי. 
בהגיעו לגיל 18 עבר אל מעון קהילתי, אולם בית משפחתו נותר ביתו על פי תחושתו והבנתו. 
הוריו פנו לביטוח הלאומי לקבלת "הלוואה עומדת" עבור רכישת רכב להסעת בנם, בקשתם נדחתה. 
"לילדכם אין רישיון נהיגה, הוא אינו גר עמכם בדרך קבע". כך קובע החוק, טענו נציגי הביטוח הלאומי. 
האם השופט חיים ארמון, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, יעשה צדק עם פ'? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שופטת: "עיוורון כשלעצמו אינו מגביל בניידות"</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/3</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/3</guid>
			<pubDate>Fri, 16 Jan 2015 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ ש' נכה בשיעור 100%, עיוורת כמעט לחלוטין וסובלת ממחלות כרוניות.
משפנתה לביטוח הלאומי לקבלת "קצבת שירותים מיוחדים" נדחתה בקשתה.
"מגבלותיך אינן מחייבות עזרה בפעולות היומיום", קבעו רופאי הביטוח הלאומי.
האם השופטת שרה שדיאור, מבית הדין לעבודה בירושלים, סבורה אחרת?
 ]]></description>
		</item>		</channel>
</rss>