<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0">
	<channel>
		<title>חיים קליר ושות&#039; - מאמרים בקטגוריה &quot;נפגעי צה&quot;ל וכוחות הביטחון&quot;</title>
		<link>https://www.kalir.co.il/</link>
		<description>חיים קליר ושות&#039;: נפגעי צה&quot;ל וכוחות הביטחון - המאמרים האחרונים</description>
		<copyright>1983-2026 חיים קליר ושות&#039;, משרד עורכי דין</copyright>
		<item>
			<title>הוצב בלבנון בבסיס בו שירת אחיו שנפל</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1958</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1958</guid>
			<pubDate>Mon, 1 Apr 2019 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ החייל התגייס עם פרופיל 97 והוצב בלבנון בבסיס בו שירת אחיו שנפל. כעבור שנה התפרצה אצלו מחלה נפשית והוא שוחרר מצה"ל עם פרופיל 21 נפשי.
קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את תביעתו להכרה כנכה צה"ל.
השופט אורי גולדקורן, יו"ר ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), דן בשאלה אם הוא זכאי להכרה כנכה צה"ל. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>תספורת האישיות הדלה </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1876</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1876</guid>
			<pubDate>Tue, 3 Dec 2013 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחם כוחות הביטחון ספג אש ממארב ונותר עם פגיעה נפשית קשה.
רופא משרד הביטחון קבע כי הלוחם נותר עם 30 אחוזי נכות לצמיתות אולם יש להפחית 20 אחוזי נכות בשל "אישיות לא בשלה וחלשה בגלל בעיות בילדותו ורקע משפחתי קשה". 
הלוחם ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
השאלה אם ראוי לבצע תספורת בשל "אישיות דלה" בטרם הגיוס הונחה על שולחן השופטת דפנה ברק ארז. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>תספורת הפגם המולד לחיילת קרבית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1797</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1797</guid>
			<pubDate>Sun, 30 Jul 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחמת קרבית התגייסה עם פרופיל תשעים ושבע. 
באמצע הטירונות לאחר מאמצים קשים ונשיאת משאות כבדים החלו כאבי ברכיים. רשויות הצבא אילצו אותה לסיים את ארבעת חודשי הטירונות, להמשיך בחמישה חודשי אימון מתקדם ולבסוף לעבור לשרת בפלוגה. שם הכאבים הכריעו אותה. הפרופיל הרפואי הורד לשבעים ושתיים והיא המשיכה את השירות הסדיר כפקידה פלוגתית עד לסיומו.
השופט אורי גולדקורן דן בשאלה אם קצין התגמולים צדק כאשר דחה את תביעתה להכרה כנכת צה"ל. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>משרד הביטחון: אירוע טרור לא יכול לגרום טראומה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1765</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1765</guid>
			<pubDate>Sun, 28 May 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל בשירות סדיר הגיע לזירת פיגוע סמוך לאחר הפיגוע. החייל נחרד אל מול הזוועות אליהן נחשף.
מספר שנים לאחר מכן אשתו נפצעה בפיגוע. 
אירועי הפיגוע הקודם, בהיותו חייל, החלו לחזור אליו בפלאשבקים והוא אובחן כסובל מפוסט טראומה. 
החייל פנה למשרד הבטחון וביקש הכרה כנכה צה"ל. "נוכחות בזירת פיגוע אינה עונה על הגדרת טראומה", קבעו רופאי משרד הבטחון. 
השופט יואב פרידמן, מבית משפט השלום בחיפה, דן בסוגיה.
 ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>הביטוח הלאומי: היית פועל בניין תהפוך לתופרת </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1763</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1763</guid>
			<pubDate>Sun, 21 May 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ המבוטח נפגע מפעולת טרור. הביטוח הלאומי הכיר בו כנפגע פעולות איבה עם נכות בשיעור 50 אחוז. 
בחלוף השנים מצבו הרפואי התדרדר. נכותו ומצבו הרפואי מנעו ממנו לחזור לעבודתו הקודמת כפועל בניין. 
המבוטח פנה לביטוח הלאומי להכיר בו כנכה מחוסר פרנסה. נציגי הביטוח הלאומי גילו כי בעברו המבוטח עבר קורס תפירה ושלחו אותו לחפש עבודה בתיקוני תפירה. 
המבוטח נאלץ לפנות למערכת הצדק. האם השופט מוסטפא קאסם, מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ייחלץ לעזרת המבוטח? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>"תספורת" של 35 שנות גמלה לנכה צה"ל </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1759</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1759</guid>
			<pubDate>Sun, 23 Apr 2017 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל נפגע קשה בקרב בהיותו בן עשרים ואחת. וועדה רפואית של משרד הביטחון קבעה לפני שלושים ושמונה שנה את אחוזי הנכות שהותירה בו הפגיעה.
לפני ארבע שנים הנכה גילה שהוא קופח כי לא הוענקו לו מלוא אחוזי הנכות עבור מגבלותיו. 
רופאי משרד הבטחון החליטו להשלים לו את אחוזי הנכות. אולם כאשר קיבל את תגמולי הנכות החדשים גילה כי תוספת התגמולים לא תשולם עבור התקופה שחלפה. 
השופטת חדוה וינבאום וולצקי, מבית המשפט המחוזי בתל אביב ולאחר מכן השופט עוזי פוגלמן, מבית המשפט העליון דנו בערעורו של הנכה על התגמולים הרטרואקטיביים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שופט: לדון בתביעות חיילים פגועי נפש גם לאחר ההתיישנות </title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1718</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1718</guid>
			<pubDate>Thu, 30 Jun 2016 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחם גבעתי השתתף בפעולה מבצעית ברצועת עזה. האירועים הקשים באותה פעולה השאירו אותו עם פגיעה נפשית קשה. תוך זמן קצר שוחרר עם פרופיל 21 על רקע נפשי. בחלוף השנים מצבו התדרדר ואף אובחנה אצלו סכיזופרניה. 
משרד הביטחון דחה את בקשת הלוחם להכיר בו כנכה צה"ל, בטענה "תביעה כלפי משרד הביטחון מתיישנת תוך 3 שנים מיום השחרור. הלוחם השתחרר מהצבא לפני 15 שנה". 
הלוחם ערער על ההחלטה לבית המשפט. השופט שי מזרחי, מבית משפט השלום בתל אביב, דן בטענות הצדדים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>העליון: גם רגל שהפכה לתותב נחשבת מתפקדת</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1667</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1667</guid>
			<pubDate>Thu, 26 Dec 2013 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחם בחטיבת הצנחנים נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים. רגלו הימנית נקטעה מתחת לברך, רגלו השמאלית הפכה ל"תותב חי".
משרד הביטחון הכיר בלוחם כנכה צה"ל. 
חלפו 40 שנה. מצבו של הנכה החמיר. הוא פנה למשרד הביטחון וביקש לקבל דרגת נכות מיוחדת הניתנת למי ששתי רגליו נקטעו.
רופאי הוועדה הרפואית שדנה בעניינו קבעו כי מצבו דומה למי ששתי רגליו נקטעו.
ההחלטה לא מצאה חן בעיני פוּנְקְצְיוֹנֵר במשרד הביטחון הנושא בתואר הרם "יושב ראש הוועדות הרפואיות המחוזיות".
זה האחרון יצא למלחמת חורמה בצנחן הנכה עד לבית המשפט העליון. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מוות שאינו מפקיע זכויות</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1436</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1436</guid>
			<pubDate>Sun, 28 Nov 1993 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל לקה במחלה ממארת והגיש תביעה לקצין התגמולים. החייל נפטר. בית המשפט העליון דן האם אמו יורשתו  היחידה זכאית לפיצויים או שמא זכות נכה צה"ל הינה זכות אישית. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>סכיזופרניה בשטחים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1435</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1435</guid>
			<pubDate>Sun, 14 Mar 1993 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחם צה"ל ששירת בחברון לקה במצוקה נפשית ובעקבותיה פרצה אצלו מחלת הסכיזופרניה. האם יוכר כנכה צה"ל לנוכח טענת משרד הביטחון כי מחלתו פרצה ללא קשר לשירותו הצבאי. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>אין ירידת ערך פסיכולוגית בפגיעות טרור</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1411</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1411</guid>
			<pubDate>Thu, 16 Jul 1992 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בקבוק תבערה נזרק על מכונית שחנתה ברחוב צלח-א-דין בירושלים. המכונית עלתה באש. האם מס רכוש יפצה גם על ירידת הערך שנגרמה לרכב? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>פעילות צבאית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1397</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1397</guid>
			<pubDate>Thu, 16 May 1996 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל מלואים נפגע בתאונה במהלך שירותו והוכר כנכה צה"ל. בית המשפט העליון מכריע האם הוא זכאי לפיצוי גם לפי פוליסת התאונות האישיות שהחזיק. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>החלקה צבאית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1395</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1395</guid>
			<pubDate>Mon, 7 Jun 1993 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל בשרות מלואים נפל בעת פעילות מבצעית. האם פציעתו מזכה אותו בפיצוי גם בפוליסת תאונות אישיות. מחלוקת התגלעה בין בית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>השוטר מול מדינה חסינה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1370</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1370</guid>
			<pubDate>Wed, 26 Jan 1994 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בית המשפט העליון: שוטר שנפגע בגופו בתאונת דרכים עקב ובמהלך שרותו לא זכאי לתבוע פיצויים מהמדינה כמבטחת עצמית של הרכב אלא זכאי לזכויות מקצין התגמולים בלבד. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>חובה מוסרית כלפי עובדי שב"כ</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1347</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1347</guid>
			<pubDate>Tue, 4 Feb 1997 00:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ עובד שב"כ נפגע בתאונת דרכים. לאחר קבלת הפיצויים ממבטח הרכב שונה החוק וזכויות עובדי שב"כ הושוו לזכויות חיילים. האם הוא זכאי לבחור כעת לתבוע את משרד הביטחון?  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>רשות ערעור לצורך שמירת תקינות הדין והסדר המינהלי</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/1027</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/1027</guid>
			<pubDate>Fri, 17 Feb 1995 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ נגד בצה"ל נפגע בתאונת דרכים. קצין התגמולים קבע כי הכאב בגבו נגרם ממום מולד ולא מהתאונה, וסירב לפצותו עבור נזק זה. ועדת הערעורים קבעה כי עדות הנגד אינה אמינה. כיצד יכריעו בתי המשפט? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>שינוי דרגת נכות מצמיתה לזמנית כטעות קולמוס</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/997</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/997</guid>
			<pubDate>Fri, 14 Jul 1995 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ השופט חיים פורת מבית המשפט המחוזי בתל אביב דן בשאלה אם וועדה רפואית עליונה יכולה לשנות נכות צמיתה לזמנית, בטענה שמדובר בטעות קולמוס. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>בחירה קטלנית</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/951</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/951</guid>
			<pubDate>Fri, 31 May 1996 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בזכות הבחירה של נכה צ.ה.ל.. האם נכה שנגרר להתדיינויות עם קצין התגמולים בבתי המשפט, ובינתיים נזקק לעזרת המוסד לביטוח לאומי נחשב כמי שאיבד את זכויותיו, רק משום שהחל להעזר במוסד? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>קשר סיבתי סובייקטיבי בין מחלה לשירות</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/898</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/898</guid>
			<pubDate>Fri, 18 Jul 1997 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לחץ ומתח נפשי סובייקטיביים, כלשון השופטים, גרמו להתפרצות מחלת הסכיזופרניה. האם החייל יוכר כנכה צ.ה.ל? על כך השופטים יוסף גולדברג, אשר גרוניס ודוד בר אופיר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מחלה שאין לה הסבר</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/893</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/893</guid>
			<pubDate>Fri, 19 Sep 1997 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חיילת התגייסה לצה"ל כשהיא בריאה. בתקופת היותה בבסיס צבאי לקתה במחלה כרונית בשם Lymphocytic Colitis, מחלה שמדע הרפואה עדיין מתלבט לגבי הגורמים לה. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד חשין, עזרא קמא ויהונתן עדיאל מתחבטים בשאלת משקלם הראייתי של שני מאמרים רפואיים, שפורסמו בכתבי עת, המעלים את האפשרות כי המחלה נגרמת מחיידק בתנאי הגיינה סביבתיים ירודים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>מלחמה כזרז למחלת הסכיזופרניה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/787</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/787</guid>
			<pubDate>Fri, 19 Nov 1999 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ חייל ששירת כמכונאי בטייסת קרב בעת מלחמת המפרץ, שוחרר מהצבא עם פרופיל 21 בשל מחלת סכיזופרניה. 
 המחלה אובחנה אצל החייל כשלושה חודשים לאחר מלחמת המפרץ. 
השופטים יהושע גרוס, אסתר קובו ומיכל רובינשטיין, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנים בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין מתח בזמן מלחמה להתפרצות מחלת הסכיזופרניה.    ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>כמה כבשים עושות עדר</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/713</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/713</guid>
			<pubDate>Fri, 27 Apr 2001 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ מחלת הקרוהן היא מחלת מעיים דלקתית כרונית, חשוכת מרפא.
 חיילים רבים לוקים בה במהלך שירותם הצבאי.
רוב החיילים שלקו במחלה ופנו לקצין התגמולים, נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד רשויות הבטחון. מקצת החיילים, לעומת זאת, הוכרו כנכי צה"ל.בית המשפט העליון דן, בימים אלה בשאלה, אם ראוי לראות נכה צה"ל, בכל מי שחלה במחלה קשה זו, במהלך שירותו הצבאי.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>חייל חדור מוטיבציה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/480</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/480</guid>
			<pubDate>Fri, 11 Nov 2005 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לקראת סוף השירות אובחנה אצל החייל מחלת הסוכרת.
קצין התגמולים לא חלק על כך שתנאי השירות הקרבי של החייל היו קשים באופן אובייקטיבי. קצין בתגמולים כפר בכך שהתנאים היו קשים לחייל באופן סובייקטיבי.
מעניין לקרוא מה הניע את קצין התגמולים לחשוב כך.
השופטת מיכל רובינשטיין, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, מנתחת את התנאים המהווים בסיס להכרה במחלת הסוכרת כנובעת מתנאי השירות הצבאי.  ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>נאחז בקש</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/437</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/437</guid>
			<pubDate>Fri, 8 Sep 2006 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בהיותו בביתו, בחופשה, בדק הקצין את נשקו של אחיו. נפלטה ירייה. הקצין הובהל לבית החולים. שם נפטר.
האם קצין התגמולים חייב להכיר במנוח כחייל שנספה במערכה? את התשובה נותנים השופטים משה רביד, אורית אפעל-גבאי ואהרן פרקש, מבית המשפט המחוזי בירושלים. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>טראומה על גולגולת דקה</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/385</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/385</guid>
			<pubDate>Fri, 7 Sep 2007 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ בשנת תש"ח, כשגוש עציון נפל, נלקחו תושביו למחנות שבויים בירדן.
בשבי, לקה אחד התשובים בתסמיני דכאון.
שלושה ימים לאחר שובו מהשבי ניסה להתאבד. למרבה המזל, הדבר לא עלה בידו.
עברו חמישים שנה, הדכאון תקף אותו שוב והוא שם קץ לחייו. 
השופטים דוד חשין, עוני חבש ויוסף שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים, דנים בתביעת הרעייה להכיר בה כאלמנת מלחמה.    ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>רופאים בשירות חברת הביטוח</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/216</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/216</guid>
			<pubDate>Fri, 17 Dec 2010 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ במדינת חוק, הקביעה מה באמת קרה היא נחלתו הבלעדית של השופט.
בכל משפט, על השופט להכריע, בכוח סמכותו, מהי האמת.
זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט.
עדיין בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לידע, להכשרה ולניסיון של המומחים הרפואיים, כדי שיניחו את התשתית המקצועית להכרעתו.
סקירה זו דנה בשאלות המתעוררות בהקשר לזהות אותם מומחים רפואיים, המתמנים בכדי להיות לעזר לשופט במלאכת איתור האמת. ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>כשמשרד הביטחון גוזל מפדוי שבי</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/65</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/65</guid>
			<pubDate>Fri, 8 Nov 2013 02:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לאחר שחרורו מן השבי המצרי, נתקף פדוי השבי בחרדות וסיוטים ואושפז בבית החולים.
על אף מצבו, הוא לא הוכר כנכה צהל עקב "תפיסה טיפולית" של משרד הביטחון.
רק לאחר למעלה מ- 20 שנה, הודה משרד הביטחון כי "התפיסה הטיפולית" בטעות יסודה. בעקבות כך פנה פדוי השבי למשרד הבטחון וביקש עיון מחדש בתביעתו.
על פי התפיסה החדשה הוחלט כי הוא זכאי ל 50% נכות, אולם רק מיום הבקשה לעיון מחדש. עבור כל אותן שנות "טעות" הוא נותר ללא פיצוי.
פדוי השבי פנה לבית משפט השלום בבאר שבע. השופטת טהר שחף הורתה לשלם לו תגמולים עבור 14 שנה רטרואקטיבית. משרד הבטחון ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וזה הפך את החלטת השלום ושלל את הגמלאות עבור כל השנים שחלפו.
פדוי השבי פנה לבית המשפט העליון. האם יבוא עזרו מהשופטת דפנה ברק ארז? ]]></description>
		</item>
		<item>
			<title>תספורת גם לגולנצ'יק שנפצע בקרב עם מחבלים</title>
			<link>https://www.kalir.co.il/articles/45</link>
			<guid>https://www.kalir.co.il/articles/45</guid>
			<pubDate>Fri, 28 Mar 2014 03:00:00 GMT</pubDate>
			<description><![CDATA[ לוחם בסיירת גולני נפצע קשה בקרב עם מחבלים. וועדה רפואית של משרד הבטחון העניקה לו 50 אחוזי נכות.
חלפו 40 שנה. פקיד חדש דקדקן הגיע למשרד הבטחון ו"גילה" כי נפלה טעות בגובה אחוזי הנכות.
רופאי משרד הביטחון קיצצו 20 אחוזי נכות. 
 הלוחם ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. הערעור הובא להכרעת השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ונעם סולברג. ]]></description>
		</item>		</channel>
</rss>