Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

כיסוי למבוטח עם רישיון אמריקאי

רכב המאזדה של שי יוסבשוילי ניזוק בתאונת דרכים. יוסבשוילי פנה לחברת הביטוח שלו, הפניקס, כדי להפעיל את פוליסת ביטוח הרכב המקיף שרכש אצלה מבעוד מועד.

מסלקי התביעות של הפניקס ביקשו את תעודת הזהות של מבוטחם. אין לי, ענה המבוטח, אני אזרח אמריקאי. הם ביקשו את רישיון הנהיגה. יוסבשוילי שלף רישיון נהיגה אמריקאי. ואיפה הישראלי, שאלו מסלקי התביעות. אין לי, השיב, אני נוהג עם הרישיון האמריקאי.

אנשי הפניקס נשמו לרווחה. הם עלו על פתח להתחמקות מתשלום. בירור קצר העלה כי מבוטחם מתגורר דרך קבע בישראל ומעולם לא היה מחוץ לישראל יותר משנה אחת ברציפות.

למה זה חשוב לביטוח? האם זה מעלה את הסיכון של חברת הביטוח? האם ישראלי הנוהג עם רישיון אמריקאי מסוכן יותר מזה הנוהג עם רישיון ישראל? בוודאי שלא. זה באמת לא חשוב לביטוח, אבל זה נותן לחברת הביטוח פתח להתחמקות מתשלום, כפי שנראה מיד.

פוליסת ביטוח המקיף דורשת כי הרכב המבוטח יהיה נהוג בידי "בעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל". אכן, גם רישיון אמריקאי תקף בישראל, אולם זאת בתנאי, כך קובעת תקנה 567א לתקנות התעבורה, שהנהג שהה מחוץ לישראל לפחות שנה רצופה אחת לפני כניסתו לארץ. מאחר ויוסבשוילי לא שהה שנה רצופה מחוץ לישראל, אין לרישיון האמריקאי שלו תוקף בישראל. לעניין פורמלי זה נתפסה הפניקס כדי לטעון שגם אין לו ביטוח והיא פטורה מכל תשלום.

זו כמובן טענה מקוממת מבחינה צרכנית. המשמעות שלה היא שהפניקס מכרה ליוסבשוילי פוליסה חסרת תוקף. יוסבשוילי היה מבוטח בהפניקס יותר משנתיים. אם טענת הפניקס נכונה, אזי במשך שנתיים היא גרפה את כספי המבוטח ומכרה לו מוצר ריק מתוכן.

במשפט שהתנהל בפני השופט יהושע רטנר, מבית משפט השלום בחיפה, התגלה נתון נוסף. חידוש הביטוח נעשה בשיחת טלפון בין המבוטח לבין סוכנת הביטוח. בשיחה זו המבוטח לא הסתיר את עובדת היותו בעל רישיון אמריקאי בלבד. סוכנת הביטוח הסתפקה בכך. היא לא הסבירה לו את הסייג המדבר על בעל רישיון נהיגה זר.

לא זו אף זו: במשפט התברר כי אפילו משרד הרישוי הישראלי רואה בכל הסיפור עניין טכני גרידא. יוסבשוילי העיד כי משרד הרישוי הישראלי הנפיק לו רישיון נהיגה ישראלי עם בקשתו הראשונה, באותו יום וללא סייג.

זה בכלל לא חשוב, התעקשו נציגי הפניקס, השאלה המשפטית העומדת לדיון היא אחת ויחידה, האם היה המבוטח רשאי לנהוג בעת התאונה רק עם רישיון אמריקאי. תקנה 567א' לתקנות התעבורה קובעת שהוא לא היה רשאי.

השאלה המשפטית העומדת לדיון, השיב השופט רטנר, היא לא אם המבוטח היה רשאי לנהוג על סמך רישיון הנהיגה האמריקאי, אלא, האם יש לו כיסוי ביטוחי.

האבחנה בשאלה המשפטית הינה משמעותית, מסביר השופט. יתכנו מקרים בהם אדם לא יהיה רשאי לנהוג ברכב ואף על פי כן, אם היה מעורב בתאונה, יהיה לו כיסוי ביטוחי. כך לדוגמא, אדם שנהג כאשר רישיונו לא חודש עקב אי תשלום אגרה. לאדם כזה אסור לנהוג. למרות זאת קובע חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבמקרה של תאונה הוא יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף.

מעבר לכך, הוסיף השופט, המבוטח טען כי הודיע לסוכנת הביטוח שיש לו רק רישיון אמריקאי. הפניקס לא הביאה כל עדות כדי לסתור את הטענה. אפילו לא את סוכנת הביטוח. ואפילו סוכנת הביטוח לא ידעה שיש לתובע רישיון זר, מדגיש השופט, הרשלנות לאי ידיעה זו מוטלת עליו ועל חברת הביטוח. סוכן ביטוח סביר חייב לברר פוזיטיבית אם למבוטח יש רשיון נהיגה תקף.

לפיכך, מנועה הפניקס מלטעון כנגד העדר קיומו של רשיון נהיגה ישראלי.

זאת ועוד, פרמיית הביטוח שנקבעת לנהג מבוססת על גיל הנהג, הוותק בנהיגה, העדר תביעות וכד'. לא הובאו ראיות לכך שאם למבוטח יש רישיון נהיגה זר, הדבר מגדיל את הסיכון הביטוחי. בהעדר הגדלת הסיכון הביטוחי, אין לקבל את טענת הפניקס כי הליך בירוקרטי בלבד מבטל את הביטוח.

השופט רטנר קיבל אם כן את תביעתו של יוסבשוילי וחייב את הפניקס במלוא תגמולי הביטוח בנוסף להוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו.