לכל מומחה משקפיים משלו

הרקע

מנחם בן שלום נפגע בתאונת דרכים. נגרמו לו פגיעות שונות בצוואר, בפרק הירך ובאמה השמאלית.

בן שלום הגיש תביעה על נזקיו לבית משפט המחוזי בירושלים. בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. המומחה קבע כי לבן שלום נותרה נכות צמיתה בשיעור של 15% בשל הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ונכות נוספת של 15% בגין הפגיעה בפרק הירך. המומחה הרפואי נדרש לחוות דעתו האם יהיה זה רצוי כי גם מומחה בתחום הנוירולוגיה יחווה דעתו בשאלת נכותו של בן שלום.

המומחה השיב על השאלה בזו הלשון:

"לפי דעתי חוות-דעתו של נוירולוג אחר תהיה חופפת לחוות הדעת שערכתי, אולם יתכן גם שדעתו של נוירולוג או של מומחה אחר תהיה שונה משלי".

לאור תשובתו של המומחה הרפואי, בן שלום עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של בן שלום.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגיש בן שלום בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון.

האפשרות לדעה שונה אינה מצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף

בן שלום טען כי בעקבות תשובת המומחה הרפואי קיימת הצדקה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. לטענת בן שלום, קיימים מסמכים רפואיים רבים המהווים ראשית ראיה לנזק בתחום הנוירולוגיה.

השופט אליעזר ריבלין מבית משפט העליון, בשבתו כדן יחיד בבקשת רשות ערעור של בן שלום, ציין כי בטענות שהעלה בן שלום כבר דן המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה. המומחה הרפואי הגיע למסקנה כי חוות דעתו של נוירולוג תהיה חופפת לחוות דעתו. בהערה נוספת ציין המומחה כי יתכן גם שדעתו של נוירולוג או מומחה אחר תהיה שונה מדעתו.

מטבע הדברים, ציין השופט ריבלין, פגיעה זהה עשויה להיבחן במשקפיים שונות על ידי מומחים שונים. בכך בלבד אין כדי לשמש עילה למינוי מומחה נוסף.

התוצאה

על יסוד האמור לעיל לא מצא השופט ריבלין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקבעה כי אין מקום למינוי מומחה רפואי בתחום נוסף.