קרוב לצורך תביעת נזיקין

העובדות

מוניה גלאובך עבד כמנהל קו ייצור במפעל אשבת לבניית מבני תעשייה.

גלאובך היה עד לתאונת עבודה במפעל. במהלך התאונה נהרג עובד אחר. מראות התאונה, כך טען גלאובך, גרמו לו פגיעה נפשית.

גלאובך דרש מאשבת פיצוי עבור הנזק הנפשי.

בתגובה לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה אשבת כי יש לסלק על הסף את תביעת גלאובך.

אשבת ביססה את טענתה על הלכת בית המשפט העליון בעניין אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נגד עזבון המנוח דהאן פד"י מד (3) 397 ). גלאובך איננו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המנוח ופגיעתו הנפשית אינה מהותית.

רשימת הזכאים להגנה מפני נזקים נפשיים

השופט אביגדור סלטון שבפניו נדון הענין הזכיר כי עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת. קיומה מוכרע לא פעם על פי אמות מידה של מדיניות רצויה.

במקרה זה, השאלה היא האם מבחינה מושגית עשוי גלאובך להיחשב נפגע לאור הלכת אלסוחה.

בהלכת אלסוחה העיר הנשיא (דאז), השופט מאיר שמגר, כי נזק נפשי ועוצמתו הם, במידה רבה, תוצאה של יחסי הקרבה שהיו בין הנפגע הישיר בתאונה, לבין מי שלקה בנפשו כתוצאה ממראות התאונה.

השופט שמגר סבר כי ראוי להשאיר פתוחה את השאלה, אם יש הצדקה להוסיף על קרובי משפחה מדרגה ראשונה גם נפגע אחר אשר זכותו לא להיפגע מבחינה נפשית תיראה ראויה להגנת הדין.

השופט סלטון ציין, כי שאלת הקרבה בין הנפגע הישיר בתאונה לבין מי שלקה בנפשו נגזרת מהדמויות המעורבות ומנסיבות המקרה. זו אינה רשימה סגורה.

לכן אין מקום לסלק על הסף את תביעת גלאובך. אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה.

במיוחד כך הוא המצב, נוכח טענת גלאובך כי בעקבות התאונה התפתחו אצלו רגשות אשם בגין מותו של המנוח.

טענה זו אף מוצאת ביטוי בחוות הדעת של פרופ' אליצור, המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט.

מחיקה על הסף יש לנהוג בזהירות מירבית

באשר לשאלת מהות הפגיעה, ציין השופט כי השלב המקדמי בו מצוי ההליך, אינו השלב המתאים בשאלה זו.

יש לנהוג זהירות רבה בשימוש בכוח למחוק תביעה על הסף, ציין השופט. רק אם מתברר ללא צל של ספק שהתובע לא יוכל להצליח בתביעתו, ייעשה שימוש בסמכות זו.

התוצאה

בית המשפט החליט כי אין מקום לסלק על הסף את תביעת גלאובך.

בש"א 63751/99 ת. א. (מחוזי ת"א) 1753/95 גלאובך מוניה נ' אשבת חברה לבניית מבני תעשייה בע"מ ואח' ניתן ביום (כ"ח בשבט תש"ס) 1.2.2000.