הצג טקסט בגופן גדולהצג טקסט בגופן בינוניהצג טקסט בגופן קטן
כתובתנו: מגדל על דיזנגוף סנטר קומה 16, רחוב דיזנגוף 50 תל אביב. דרכי ההגעה בתפריט "אודותינו".

הנחיות לסילוק תביעות רכב

רכבו של מבוטח ניזוק בתאונה באופן רציני, בחלקו הקדמי.

המבוטח פנה לחברת הביטוח בה היה הרכב מבוטח בפוליסת ביטוח רכב מקיף.

בהנחיית המבטחת, הרכב הועבר למוסך מורשה. שמאי ראשון מטעם המבטחת הודיע בעל פה כי אין טעם לתקן את הרכב, בשל היקף הנזק הגדול שנגרם לו.

המבטחת חלקה על חוות הדעת. לכן היא העבירה את הרכב מבאר שבע, מקום מגורי המבוטח, לתל אביב.

בתל אביב בחן את הרכב שמאי אחר, ולמבוטח נמסר כי הוחלט לתקן את הרכב במוסך מורשה באשדוד.

בסופו של דבר, תוקן הרכב באשדוד, באמצעות חלקים שנלקחו מרכב דומה אחר אשר ניזוק מאחור.

בשלב זה פנה המבוטח לשמאי מטעמו. זה הגיע למסקנה שיש להשבית את הרכב ולהכריז עליו כרכב שנגרם לו אובדן גמור. השמאי של המבוטח העביר את חוות דעתו ואת מסמכי הרכב למשרד התחבורה על מנת להביא להשבתת הרכב. מאז חונה הרכב ליד בית המבוטח כאבן שאין לה הופכין.

המבוטח הגיש תלונה על התנהגות המבטחת למפקחת על הביטוח.

עו"ד רחל רטוביץ, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, דנה בתלונה, הצדיקה את המבוטח וחייבה את המבטחת לשלם למבוטח את מחירו המלא של הרכב.

הכרעת משרד המפקחת שניתנה ב - 4 בדצמבר 2000 שזורה בכללים ועקרונות המחייבים את חברות הביטוח וטוב שכל מבוטח ישמור את הכללים לעת צרה, כאשר מכוניתו תקלע למצב של נזק קשה.

הכללים והעקרונות מפורטים להלן בתמצית.

על פי הדין, הסמכות להשבית רכב, מסורה למשרד התחבורה. החלטת וועדה מוסמכת מטעם משרד התחבורה להכריז על רכב כעל "אובדן גמור" הנה סופית. חברת הביטוח אינה רשאית שלא לנהוג על פיה.

בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם 1980- החלטת משרד התחבורה להשבית רכב מבוססת על שווי ערך החלפים ברכב וערך שעות העבודה לביצוע התיקון ולא על בדיקות בטיחות או על כשירות הרכב לנוע בדרכים. למחיר שעת עבודה במוסך ולמחיר חלפים ברכב, אין תעריף מחייב. החישובים הם על פי המחירים של אלה בשוק החופשי.

המבטחת חייבת למסור למבוטח דו"ח שמאי, ראשוני וסופי, אם ביקש זאת המבוטח .

המבטחת חייבת למסור למבוטח את עמדתה כי היא אינה מתכוונת להסתמך על דו"ח השמאי הראשון וכי אין בידה דו"ח ראשוני בכתב של השמאי.

את תגמולי הביטוח יש לשלם למבוטח בתום שלושים ימים מהיום בו השלים המבוטח את העברת המסמכים הדרושים למבטחת לבירור חבותה. המבטחת חייבת לפעול באופן שזכויותיו של המבוטח לא תיפגענה גם אם המבטחת בחרה בדרך של תיקון הרכב בעצמה.

אל מול חובת המבוטח להקטין ככל האפשר את הנזק בו תישא המבטחת, מוטלת חובת חברת הביטוח, לצמצם את הזמן בו נותר המבוטח ללא רכב.

השמאי הוא שלוחה של חברת הביטוח בכל הקשור לבירור חבותה. חברת הביטוח והשמאי לעניין זה - חד הם. לכן חלות על השמאי הן כללי האתיקה מכוח צו הפיקוח, והן החובות המוטלות על המבטחת מכוח הדין.

אין כל פסול בכך שמבטחת בוחרת לקבל חוות דעת נוספת של שמאי אחר, טרם אישרה את תיקון הרכב. מבטחת אינה חייבת להציג למבוטח חוות דעת ראשונית, אם בחרה שלא להסתמך עליה. מבטחת רשאית בשלב בירור החבות לנסות ולהקטין את נזקיה ובלבד שמתקיימים שלוששלושה תנאים.

      התנאי הראשון הוא הודעה למבוטח כי חרף העובדה שהרכב נשום על ידי שמאי מטעמה היא מבקשת לבחון חוות דעת נוספת של שמאי נוסף מטעמה.

התנאי השני הוא, שחוות הדעת הנוספת תיעשה על פי כל כללי האתיקה החלים על שמאי על פי הדין.

התנאי השלישי הוא, שפעולותיה של המבטחת תיעשנה בתום לב ובמהירות, וחוות הדעת הנוספת לא תעכב את המועד לתשלום תגמולי ביטוח על פי האמור בחוק ובפוליסה.

אסור לשמאי מטעם מבטחת לסכם עם מוסך, תיקון רכב בסכום גלובלי. מסמך סיכום התיקון חייב להכיל פירוט מלא של הנזקים שנגרמו, החלפים אותם מאשר השמאי לתיקון על חשבון המבטחת וסוג החלפים שאושרו (כנדרש בחוזרים 13 ו15- של משרד התחבורה המופנים לשמאי הרכב).

מסמך סיכום התיקון חייב לתת למבוטח הזדמנות לעיין בהחלטת השמאי כדי שתהא באפשרותו להשיג עליה, או באופן שיאפשר לו לתקן את רכבו במוסך בו יחפוץ על חשבונו ולקבל מחברת הביטוח את תגמולי הביטוח כפי שאושרו בשומה הראשונית, תוך שהוא ממצה את זכותו להוסיף בעצמו את ההפרש בין הנזקים שנישומו לבין הסכום שיידרש ממנו לתיקון הנזקים בפועל במוסך אחר.

שמאי הקובע את ערכו של הרכב חייב לפרט את המחירון שעל פיו נעשה החישוב, את תקופת השימוש ברכב על הכביש, מספר בעלויות קודמות, גיר אוטומטי או רגיל, תוספת בגין ABS , כריות אויר, קילומטרג' שעבר הרכב עד למועד קרות מקרה הביטוח וכן תאונות שנגרמו לרכב בתקופת הביטוח-מידע המצוי בידי המבטחת והעשוי להפחית את שווי הרכב בשוק, דבר שיש לו השלכה על קביעת אובדן גמור להלכה.

בחוזר מספר 15 של משרד התחבורה יש חובה לעשות שימוש בחלפים מקוריים במשך שנתיים. חוזר זה נועד לקבוע סטנדרט אחיד בתיקון רכב חדש שניזוק ועל מנת להגן על הצרכן.

עמדת משרד התחבורה בעניין זה מחייבת את שמאי חברות הביטוח העורכים שומה לרכב חדש שגילו עד שנתיים אשר ניזוק בתאונה.

אין הצדקה לכך כי רכב של מבוטח מבאר שבע יתוקן באשדוד, המרוחקת מרחק בלתי סביר ממקום מגוריו של המבוטח, אך ורק על מנת לצמצם את נזקיה של חברת הביטוח בהשבת מצבו של הרכב לקדמותו.

המבטחת חייבת, על פי חוזר המפקח על הביטוח, להביא לידיעתו של מבוטח כי הוא זכאי להביא חוות דעת נגדית, על ידי שמאי מטעמו וכי הוא רשאי לערער על השומה שנערכה על ידי חברת הביטוח.

לעומת כל אלה, קבעה עו"ד רטוביץ, כי אין זה מסמכות המפקחת על הביטוח לפסוק למבוטח פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו אגב הטיפול בתביעת ואפילו התלונה נמצאה מוצדקת על ידי המפקחת.


למסמך המלא
גש למאמר זה באינטרנט על מנת להוריד את הקבצים הבאים: למסמך המלא