רשות ערעור לצורך שמירת תקינות הדין והסדר המינהלי

משה ז'בטני משרת כנגד בצה"ל. עם גיוסו לצבא נקבע לו פרופיל רפואי 82 בגין מום מלידה בגבו.

במהלך שרות והצבאי, היה ז'בטני מעורב בתאונת דרכים.

קצין התגמולים הכיר בתביעת ז'בטני עבור הפגיעה בברכו, אך דחה את תביעתו בכל הנוגע לפגיעה בגב.

קצין התגמולים התבסס על חוות דעת רפואית, לפיה לא קיים קשר סיבתי בין בעיות הגב של ז'בטני לבין תאונת הדרכים וכי ייתכן ומומו המולד של ז'בטני הוא שגורם לכאבים בגבו.

גירסה בלתי אמינה

ז'בטני ערער על החלטת קצין התגמולים בפני ועדת הערעורים.

במסגרת הערעור העיד ז'בטני בפני ועדת הערעורים.

ז'בטני סיפר כי לפני התאונה לא סבל מכאבי גב מותני. רק לאחר התאונה החל לסבול מכאבי גב מותני.

ועדת הערעורים קבעה כי ז'בטני לא דיבר אמת בפניה וגירסתו אינה אמינה. הועדה אימצה את חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם קצין התגמולים ודחתה את ערעורו של ז'בטני.

ז'בטני הגיש ערעור על החלטת הועדה לערעורים לבית המשפט המחוזי בחיפה.

מסמכים רפואיים שנכתבו בזמן אמת

בית משפט המחוזי בחיפה קבע כי עדותו של ז'בטני בפני ועדת הערעורים נמסרה קרוב ל- 13 שנה לאחר התאונה. לא זה המקרה, פסק בית המשפט המחוזי, בו יש לשים דגש על אמינות גירסת ז'בטני. למול עדותו של ז'בטני קיימים מסמכים רפואיים אשר נכתבו בזמן אמת. מסמכים אלה מדברים בעד עצמם.

בית משפט המחוזי קבע כי אין כל תיעוד רפואי כי ז'בטני סבל לפני התאונה מכאבי גב תחתון עקב מומו המולד.

בית משפט המחוזי הוסיף כי לעומת זאת, לאחר התאונה יש התייחסות מפורשת במסמכים הרפואיים לכאבי גב מותני.

בית המשפט המחוזי קבע כי לאור הזמן הרב שחלף ממועד התאונה ועד למסירת עדותו של ז'בטני בפני ועדת הערעורים, יש להעדיף את המסקנה הנובעת מן המסמכים על פני התרשמותה השלילית של ועדת הערעורים ממנה.

קצין התגמולים פנה לבית משפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי.

ערעור בשאלה משפטית בלבד

סעיף 34 לחוק הנכים קובע כי תובע או קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעור לפני בית משפט מחוזי בנקודה משפטית בלבד.

קצין התגמולים טען, כי האימון שלא נתנה ועדת הערעורים לעדותו של עד שהעיד בפניה היא כל כולה שאלה שבעובדה. המסמכים אשר בית המשפט המחוזי ניתח היו כולם בפני ועדת הערעורים והיא התייחסה אליהם בהחלטתה.

לכן התערבות בית המשפט המחוזי לא הייתה בשאלה משפטית.

קצין התגמולים הוסיף, כי בית משפט המחוזי בחיפה מתעלם בשיטתיות מן המגבלה הקיימת בחוק כי ערעור יהיה אך ורק בשאלה משפטית.

בית משפט העליון חייב לפיכך להתיר בקשת רשות ערעור זו על מנת להעמיד את הדין והסדר המינהלי על תיקונם.

משקלם הראייתי של סוגי ראיות היא שאלה משפטית

השופט יצחק אנגלרד מבית משפט העליון, אשר כתב את פסק הדין, הבהיר כי הפגם שמצא בית המשפט המחוזי נוגע למשקל הראייתי, שועדת הערעורים נתנה לעדותו של ז'בטני לעומת המסמכים הרפואיים הכתובים.

בית משפט המחוזי היה בדעה כי עדות כללית של עד על אירועים שהתרחשו שנים רבות לפני מתן העדות אינה בעלת משקל רב, כאשר קיימות ראיות שנתחברו בזמן אמת.

האם מהות ההתערבות של בית משפט המחוזי היתה בשאלה עובדתית או משפטית?

השופט יצחק אנגלרד משיב, כי מעמדם הנורמטיבי של סוגי ראיות שונים, להבדיל משאלת מהימנותן ומשקלן של הראיות, מעורר שאלה משפטית הראויה להתברר בערכאת ערעור.

לפיכך נימוק קצין התגמולים להתערבות בית משפט העליון כדי להעמיד את הדין והסדר המינהלי על תיקונם- אין לו על מה להישען במקרה זה.

התוצאה

בקשת רשות הערעור שהגיש קצין התגמולים על החלטת בית משפט המחוזי בחיפה נדחתה, משנמצא כי בית המשפט המחוזי דן בערעור, בהניחו כי לפניו שאלה משפטית.

השופטים טובה שטרסברג-כהן ומנחם אילן הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של השופט יצחק אנגלרד.

רע"א 8001/98 קצין התגמולים לפי חוק הנכים נ' ז'בטני ז'בטני ניתן ביום (ו' אדר ב' תש"ס) 13.3.2000.