Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

"שב ואל תעשה"

בין חברת גלי אביב ובין חברת הביטוח אררט התנהל משא ומתן לקראת חתימת חוזה ביטוח. נשוא הביטוח היה פארק המימדיון המופעל על ידי חברת גלי אביב בגני יהושע בתל-אביב.

ימים אחדים לפני חתימת החוזה, הודיעו נציגי אררט לחברת גלי אביב כי פוליסת הביטוח לא תאושר, אלא אם כן יוכנס בה סייג שיקבע כי הכיסוי הביטוחי לא יחול על נזקי אסונות טבע ושטפונות.

דרישה זו הועלתה בשל העובדה כי בשנת הביטוח הקודמת, בתקופת החורף, היה באזור הפארק שטפון שגרם לנזקים של מליון ושש מאות אלף ש"ח.

כתוצאה מהודעה זו נכנסה חברת גלי אביב למילכוד. מחד גיסא, היא היתה חייבת לחתום על חוזה הביטוח, שכן ללא ביטוח לא ניתן היה להפעיל את הפארק. מאידך גיסא, דווקא בגלל הידיעה כי קיימת אפשרות סבירה לשטפונות, לא רצתה גלי אביב להסתכן בהעדר כסוי ביטוחי לסיכון זה.

בסופו של דבר הושג הסדר בין הצדדים, לפיו לאחר שיתקבל סקר סיכונים מגורם מוסמך המאשר כי ערוץ הירקון נקי מחסימות, תדון אררט בכסוי הביטוחי לנזקי אסונות טבע.

כחודש לאחר כניסת הביטוח לתוקף מינתה אררט שמאי אשר מצא כי קיימת בנהר הירקון חסימה מול גן הצפורים. לאור ממצא זה הודיעה אררט לגלי אביב כי לא ניתן יהיה לאשר כסוי לסיכוני שטפון.

אלא שימים ספורים לאחר מכן התברר כי השמאי טעה וכי החסימה שנצפתה מהאויר לא היתה אלא טעות אופטית והמדובר למעשה במפל.

אף על פי כן, לא שינתה חברת אררט את הודעתה בדבר אי מתן כסוי לסיכוני שטפון וזו נשארה בתוקפה עד לשטפונות העזים של חורף שנת 1992 בו נגרמו לגלי אביב נזקים כספיים כבדים.

בתביעה שהגישה גלי אביב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טענה גלי אביב כי לאור העובדה שבסופו של דבר הסתבר שערוץ הנהר נקי מחסימות הרי היתה אררט חייבת לתת את הכיסוי הביטוחי לשטפונות.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, שבפניו הובא הענין, דחה טענה זו. לגירסתו, שמרה חברת אררט לעצמה זכות להפעיל שיקול דעת גם לאחר קבלת סקר הסיכונים.

זאת ועוד, כאשר ראתה גלי אביב כי חברת אררט לא משנה את עמדתה וממשיכה בסירובה לבטח סיכוני שטפון, לא יכולה היתה גלי אביב לנקוט בשיטה של "שב ואל תעשה".

חברת גלי אביב חייבת הייתה למצוא מיד מבטחת אחרת לגבי כל מכלול הביטוח באתר ולבטל את הביטוח אצל אררט.

גלי אביב לא היתה יכולה לייחס לאררט הסכמה מכללא לבטח סיכוני שטפון אל מול הודעתה המפורשת של אררט כי היא מסרבת לתת ביטוח כזה.

"התוצאה היא" - קובע השופט גורן - "שעם כל הסימפטיה שיש לי אל גלי אביב, לא אוכל להעתר לתביעתה, כאשר עמדתה התקיפה של חברת אררט, שלא לבטח את סיכון השיטפונות, היתה ברורה וידועה לגלי אביב".