Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מלל אלים

איש העסקים יעקב שלו קיים באחד הימים ישיבה עם אחד המנהלים בעסקו. בין השניים התפתח ריב מילולי קשה. השיחה התנהלה בטונים גבוהים, המנהל קילל את שלו וגרם לו רוגז והתרגשות.

שלו החל לחוש כאבים חדים ודקירות בחזה. הוא הובהל לבית החולים ואובחן אצלו התקף לב קשה.

שלו פנה אל חברת הביטוח סלע ודרש להפעיל פוליסה לבטוח תאונות אישיות.

סלע סירבה לדרישה בטענה שהאירוע לא לווה ב"אמצעי אלימות חיצוניים וגלויים לעין" כנוסח הפוליסה.

המחלוקת הגיע לבית המשפט העליון ונדונה בפני הרכב השופטים אהרון ברק, שלמה לוין ותיאודור אור.

אכן, קובע השופט ברק, מלשונה הטבעי והרגיל של הפוליסה ניתן להסיק כי רק תאונה הנגרמת על ידי שימוש בכוח פיסי מכוסה על ידי הפוליסה.

יחד עם זאת הדיבור "אלימות" בלשון העברית משמש לציון התנהגות תקיפה ובוטה גם אם אינה כרוכה בשימוש בכוח פיזי. קיימת "אלימות רוחנית" בין בני זוג. מדברים על "אלימות נפשית" בין חוקרים לנחקרים. באותו אופן קיימת "אלימות מילולית", אלא ששימוש כזה - מודה השופט - הוא בגדר האפשר בלבד ולא טבעי ורגיל.

לא ניתן לקבוע אם הפוליסה אכן התכוונה לכסות אלימות מילולית. במצב זה של חוסר ודאות וערפול באשר לכוונת הפוליסה יש לפנות לאותו כלל המשחרר את השופט מהנטל של שימוש בשקול דעתו - פרוש המיטיב עם המבוטח.

לפיכך, הגיע השופט ברק למסקנה כי הפוליסה מכסה כל תאונה אישית הנגרמת על ידי התנהגות תקיפה ובוטה, בין שיש בה שימוש בכוח פיזי ובין אם אין בה שימוש בכוח פיזי.

השופט תיאודור אור יצא כנגד השופט ברק בפסק דין מקיף וחריף.

המילים "אלימות מילולית" קובע השופט אור אינן באות אלא על דרך ההשאלה, הדימוי והמטפורה.

זהו צרוף שיש בו סתירה פנימית, אוקסימורון. מדובר באמצעי לשוני-ספרותי היוצא מנקודת הנחה כי מלל איננו בגדר אלימות כלל, כמו הביטוי "שתיקה רועמת". האם נאמר כי שתיקה כוללת גם רעם רק משום שמוכר ביטוי כזה? הרי כל משמעותו, חיותו ועצמתו של הביטוי נובעות מכך שרעימה ושתיקה הם ניגודים.

לפיכך קובע השופט אור, המילה "אלימות" המופיעה בפוליסה אינה מכוונת להתנהגות תקיפה ובוטה סתם, אלא רק להתנהגות שיש עימה שימוש בכוח פיזי.

אם נאמר אחרת הרי גם מכתב הכולל דברי עלבון, סרט זוועה, "ברוגז" של בן זוג, התעלמות וזלזול במבוטח יהוו "אלימות". תהא זו הרחבה בלתי סבירה של האחריות המוטלת על חברת הבטוח בפוליסות מסוג זה.

השופט אור סוקר שורה ארוכה של פסקי דין וספרי מלומדים ומראה כי בכולם נדרש שהאלימות תכלול מידה של כוח פיזי כלשהו.

הכוח הפיזי יכול להיות מסוג זה או אחר, כוח פיזי רב או מועט, הוא יכול להיות מופעל על ידי אדם אחר או אף ללא התערבות אדם אחר, על חלקים חיצוניים או פנימיים בגופו של המבוטח - ובלבד שיופעל כוח פיזי כלשהו.

השופט שלמה לוין הצטרף לדעתו של השופט ברק ולפיכך השופט אור מצא עצמו במיעוט.

ראו סקירת הדיון הנוסף שהתקיים בסוגייה תחת הכותרת מדקרות הלשון