Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הסתרת שיעול ממאיר

האירוע

אלכסנדר רוזנברג נפטר ממחלה ממארת בריאות. חצי שנה לפני מותו תקף אותו שעול מציק. הוא הופנה לביצוע צילומי רנטגן בחזה ומשם לבדיקות בסריקה ממוחשבת(C.T).

ביום קבלת התוצאות נשלח רוזנברג בדחיפות לאשפוז בבית החולים וולפסון.

בגלל שביתה בבית החולים לא יצא האשפוז אל הפועל באותו היום. משנדחה האשפוז והתפנה יומו, שם רוזנברג את פעמיו מבית החולים אל סוכן ביטוח של חברת הסנה ורכש אצלו פוליסת ביטוח חיים.

בהצעת הביטוח הצהיר רוזנברג כי לא אושפז ולא היה אף פעם בטיפול בבית חולים. המנוח הוסיף ורשם כי לאחרונה נבדק על-ידי רופא "לפני כשבוע עקב התקררות".

עם מותו פנו יורשיו של המנוח לחברת הסנה בדרישה לממש את פוליסת הביטוח. הסנה טענה כי הפוליסה הונפקה על יסוד הצהרות כוזבות ועל כן היא פטורה מתשלום. העניין הובא להכרעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הוראת אשפוז כמוה כאשפוז

השופטת מרים פורת הצביעה על העובדה שבעת מתן התשובה החזיק כבר המנוח בידיו הוראה לאשפוז. לכן תשובת המנוח לפיה לא אושפז אינה ממלאת אחר חובת הגילוי. זו אינה רק תשובה מתחמקת, הוסיפה השופטת, אלא תשובה בלתי נכונה.

הוראת אשפוז אינה טיפול שגרתי בשיעול

הוא הדין בתשובת המנוח בדבר בדיקתו עקב התקררות.

בלשון השופטת "גם מי שאינו מומחה וגם הדיוט יודע להעריך כי הוראה לבדיקת סריקה לאחר צילום רנטגן אינו הליך מקובל בשיעול. והוראת אשפוז בו ביום עם קבלת תוצאות הסריקה, אינו הליך של טיפול שגרתי בשיעול".

בית המשפט הצדיק לפיכך את עמדתה של חברת הסנה. אי מילוי חובת הגילוי על ידי המבוטח משחרר את המבטח מחובת תשלום תגמולי הביטוח. תביעת יורשי רוזנברג נדחתה.