Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

העלמת היסטוריה רפואית

דינה כחלון הגישה לחברת הביטוח מגדל הצעה לביטוח חיים. בהצעה זו ביקשה גם כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט.

מגדל נענתה להצעה והוציאה פוליסת ביטוח. לא עברו ימים רבים וכחלון נזקקה לאשפוז בבית החולים.

במהלך אישפוז זה היא עברה ניתוח ואיבדה את כושר עבודתה למשך שלוש שנים.

כחלון פנתה למגדל וביקשה לקבל תגמולי ביטוח עבור תקופת אובדן כושר עבודתה.

מגדל סרבה לדרישה בטענה שכחלון הפרה את חובת הגילוי כלפיה בעת עשיית הביטוח.

המחלוקת הגיעה לדיון בפני השופט אריה אבן ארי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

השופט אבן ארי קבע כי על פי הראיות, לא גילתה כחלון את האמת בטופס "הצהרה על מצב בריאות" שהוגש למגדל בעת עשיית הביטוח.

אין המדובר רק בהעלמת מידע רלבנטי, אלא מדובר בתשובות שאינן אמת.

אכן, מוסיף השופט, סוכן הביטוח הוא זה שמילא את טופס ההצהרה. אולם בפועל כחלון היא זו שחתמה על הטופס.

אמנם, מבהיר השופט, כחלון הודיעה לסוכן הביטוח על התסמונת ממנה היא סובלת, אולם היא טרחה להדגיש כי אין בכך כל סיכון.

מדבריה עלה כי מדובר בדבר קל שאינו מצריך טיפול, בערך כמו נזלת.

זאת עשתה תוך העלמת אשפוזיה השונים וכל ההיסטוריה הרפואית.

היסטוריה רפואית זו כוללת ביקורים חוזרים ונשנים אצל רופאים, בדיקות ואשפוזים והכל זמן קצר לפני עשיית הביטוח.

עקרון תום הלב, פסק השופט אבן ארי, המעוגן בדיני החוזים חל גם על חוזה ביטוח.

על המבוטח לפעול בתום לב וביושר שאם לא כן תחשב עצם שתיקתו כהטעיה.

על פי פסיקת בתי המשפט די באי מתן תשובה מלאה וכנה לשאלה בכתב שנשאל המבוטח על ידי המבטח, כדי לשלול מהמבוטח את זכותו לתגמולים.

אין הכרח כי להטעיה תתלווה כוונת מרמה מצד הבוטח.

המבטח יוצא פטור בלא כלום גם אם מבטח סביר לא היה מבטח את אותו מבוטח אילו ידע את המצב לאמיתו.

במילים אחרות, מבטח אשר יוכיח כי המבוטח העלים ממנו מידע רפואי יוכל לזכות בפטור מתשלום תגמולי ביטוח תחת כל אחת משתי ההגנות שהן חילופיות.

לכן גם אם לא יצליח מבטח להוכיח כוונת מרמה מצד המבוטח, עדיין יוכל לזכות בדין אם בית המשפט יגיע למסקנה שכל מבטח סביר אחר היה גם הוא נמנע מלבטח את המבוטח בנסיבות האמיתיות.

על בסיס האמור לעיל קבע השופט אריה אבן ארי כי חברת מגדל פטורה מתשלום תגמולי ביטוח.