Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מתורגלת במתן הסברים

בני הזוג יוליה ומיכאל בלופולסקי עלו יחד מרוסיה.

לאחר שלושה חודשים בארץ, הם ביקשו לרכוש דירת מגורים קטנה בעזרת הלוואת משכנתה. לצורך כך פנו בני הזוג לבנק דיסקונט למשכנתאות.

ההלוואה הוסדרה והדירה נרכשה.

לימים נפטר הבעל. אז הסתבר ליוליה, כך לטענתה, כי בין שאר המסמכים עליהם חתמה בעת קבלת ההלוואה היה גם טופס פוליסת ביטוח חיים הכולל הצהרת בריאות והצעה לביטוח. במות אחד מבני הזוג, היה הביטוח אמור לכסות את יתרת ההלוואה.

אלא שהחברה המבטחת, חברת הביטוח הדר, סירבה לשלם את תגמולי הביטוח ולכסות את יתרת ההלוואה. לטענתה הפר מיכאל המנוח את חובת הגילוי כלפיה. המנוח הצהיר שהוא בריא בהחלט וכי לא היה חולה במחלות משמעותיות, אך למעשה המנוח היה חולה סרטן.

מחלתו החלה ברוסיה והוא המשיך לקבל את טיפוליו בארץ. בסופו של דבר אף נפטר ממחלת הסרטן.

חלוקי הדעות בין הצדדים הועברו להכרעתו של שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עדי אזר.

במשפט טענה בלופולסקי כי פקידת הבנק לא הסבירה לה ולבעלה כי עליהם לדווח על מצבו הבריאותי של המנוח. על כן - כך טענה - התשובות הרשומות בתצהיר הפוליסה לא ניתנו בפועל על ידה ועל ידי המנוח. לא ניתן לפיכך לבוא עמם חשבון על התשובות הבלתי נכונות.

השופט אזר העדיף דווקא את גירסתה של פקידת בנק דיסקונט למרות שהיא לא זכרה בבירור את המקרה הספציפי.

מדובר בפקידת בנק דוברת רוסית, הסביר השופט. היא עובדת עם לקוחות רבים ומתורגלת במתן הסברים בסיסיים ללקוחות ובמילוי טפסים.

ניתן לקבוע - הוסיף השופט - כי שיטת עבודתה היא מקצועית ועבודתה התנהלה על פי הנוהלים המקובלים בבנק. לכן יש להניח כי הפקידה הציגה בפני בני הזוג בלופולסקי את השאלות שבטופס הצהרת הבריאות וכן שרשמה שם את התשובות שניתנו לה.

לאור האמור דחה השופט אזר את תביעתה של האלמנה וקבע שאין היא זכאית לסכום הביטוח מאחר והתשובות שניתנו מפיהם בהצהרת הבריאות לא היו נכונות.