הצרת חובת הגילוי היזומה

סקירה זו מוקדשת ללקוחנו יהושע הלמן ז"ל אשר באומץ ליבו נלחם עד בית המשפט העליון והביא לפסק דין המשמש אבן דרך במשפט הביטוח הישראלי.

פסק הדין של בית המשפט העליון (רשות ערעור אזרחי מס' 574/95 יהושע הלמן ז"ל וציפורה הלמן נגד לה נסיונאל חברה לביטוח בע"מ), צמצם בצורה דרסטית את אפשרויות חברות הביטוח להדביק, בקלות בלתי נסבלת, אות של מרמה במבוטחיהן.

על פי חוק חוזה הביטוח חייב מועמד לביטוח לענות תשובה מלאה וכנה על שאלות המוצגות בפניו בטופס הצעת הביטוח. אלא שבכך לא די.

החוק מוסיף ודורש מהמבוטח לגלות מיוזמתו עובדות בעניינים שאינם מופיעים בהצעת הביטוח. דרישה זו נודעת במשפט הביטוח הישראלי בשם חובת הגילוי היזומה. הפרשנות הרחבה מאוד שבה ראו חברות הביטוח את אפשרות השימוש בחובת הגילוי היזומה עמדה בלב הדיון בבית המשפט העליון.

בני הזוג יהושע וצפורה הלמן ניהלו מועדון חברים למשחקי קלפים.

באחד הימים פרצה במועדון שריפה שכילתה את מרבית תכולתו. המועדון היה מבוטח בחברת הביטוח לה-נסיונל. לשאלת חוקר חברת הביטוח אם הם חושדים במאן דהוא, הצביעו בני הזוג הלמן על שותפיהם לשעבר וכן על עובדת שפוטרה.

לאור גילוי זה דחתה לה נסיונל את התביעה בטענה שבני הזוג הלמן היו חייבים לגלות מיוזמתם, אף על פי שלא נשאלו על כך בהצעת הביטוח, את הסכסוך שנתגלע בעת ניתוק היחסים עם אלה.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית המשפט העליון ונדונה בפני השופטים טובה שטרסברג-כהן, צבי טל ויעקב טירקל.

השופט יעקב טירקל מבהיר כי מטרת חובת הגילוי היזומה היא למנוע מצב בו עלול הסיכון הממוצע של קבוצת המבוטחים לגדול ובעקבותיו גם הפרמיות, עד שקבוצה נוספת תיאלץ לוותר על הביטוח. בסופו של התהליך עלול כל המנגנון הביטוחי לקרוס.

על רקע זה חוייב המבוטח להביא בפני חברת הביטוח כל מידע העשוי להשפיע על סיווגו של המבוטח, על גובה הפרמיות שלו ועל נכונותה של חברת הביטוח לבטח את המבוטח, בתנאים מיוחדים או בלעדיהם.

חברת הביטוח חייבת מצידה להוכיח שהמבוטח ידע כי העובדה שהוא מעלים משליכה על הסיכון הממוצע ועל המנגנון הביטוחי כאמור. כאן מדובר ברכיב סובייקטיבי הקשור לשאלת מצבו הנפשי של המבוטח בעת עשיית הביטוח.

בעניין זה, קובע השופט טירקל, יש לדייק.

לא די בהוכחה שהמבוטח ידע את העובדות הערומות כשלעצמן - אותן עובדות אשר לפי הטענה הן עניין מהותי - אלא שידיעתו חייבת לכלול גם את הערכתו שהן מהוות עניין מהותי.

אכן הוכחה כזו היא קשה, ולעיתים בלתי אפשרית, קובע השופט. בכך יש לראות ביטוי למגמתו הכללית של המחוקק להיטיב את מצבו של המבוטח ולהעדיף אותו על פני מתקשר בחוזה מסחרי רגיל.

בענייננו, קובע השופט טירקל, לא הוכיחה לה נסיונל כי בני הזוג הלמן ידעו כי איומי השותפים והעובדת אכן מהווים ענין מהותי עבור חברת הביטוח.

האיומים לא נראו רציניים בעיני הלמן והם אף לא מצאו לנכון לפנות למשטרה בעטיים. בסופו של דבר המשטרה גם לא חשדה כי השותפים והעובדת הם אלה ששרפו את המועדון.

זאת ועוד, גם לא הוכח שמבטח סביר היה נמנע מלבטח את מועדון החברים, או היה מבטח אותו בתנאים אחרים, אילו ידע על אותם איומים.

בכך די כדי לזכות את בני הזוג הלמן בתגמולי הביטוח.

אולם "שלא להוציא את הנייר חלק" - כלשונו - הוסיף השופט טירקל וקבע, כי כדי להצליח בהגנתה היה על לה נסיונל להוכיח גם כי האיומים הוסתרו ממנה והסתרה זו נעשתה בכוונת מרמה. אין די שחברת הביטוח תוכיח כי המבוטחים נהגו בחוסר תום לב. עליה להוכיח כי המבוטחים נהגו בדרך של כוונה שלילית ואי מוסריות. אלה הן דרישות חמורות ביותר שבאו להצר עוד יותר את האפשרויות של חברות הביטוח להשתחרר מחבותן לשלם את תגמולי הביטוח על יסוד טענת אי גילוי מצד המבוטח. גם אלמנטים אלה לא הוכחו בעניין זה, פסק השופט, וחייב את לה נסיונל בתשלום מלוא תגמולי הביטוח.