יתר לחץ דם-תופעה משמעותית

יצחק לרנר עבר התקף לב. עם יציאתו מבית החולים דרש לרנר לממש את פוליסת הביטוח למקרי חירום רפואיים שבבעלותו. אלא שחברת הביטוח שמשון דחתה את דרישתו בטענה כי פוליסת הביטוח הוצאה ממנה תוך הפרת חובת הגילוי.

לרנר לא הכחיש כי אכן סבל ממחלות שונות אותן לא גילה לשמשון בעת עשיית הביטוח.

אולם לגירסתו האחריות לכך רובצת על סוכן הבטוח. זה - כך לגירסת לרנר - לא דקדק במילוי הצהרת הבריאות ולא הבהיר ללרנר את חשיבותה והשפעתה של הצהרה זו.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעתה של השופטת יהודית שיצר בבית משפט השלום בבת ים.

היבט חשוב ומשמעותי של חובת האמון המוטלת על המבוטח והסוכן - קבעה השופטת - הוא חובתם לוודא כי כל התנאים המוקדמים לחבות המבטח ידועים למבוטח. לזה האחרון, בהיותו הדיוט בעסקי ביטוח יש ציפיה לגיטימית שהסוכן, בעל המקצוע, ידע להדריכו ולייצגו. היות ולסוכן הביטוח ולמבטח המומחיות בדבר המידע הנדרש למבטח על מנת להחליט אם להתקשר עם המבוטח הפוטנציאלי בחוזה הביטוח, הרי שעל המבטח לשאת בסיכון של אי הצגת שאלה לתובע, או הצגתה באור בלתי מדוייק.

אולם במקרה הנדון, קיבלה השופטת כאמינה את עדות הסוכן לפיה הקריא ללרנר את כל השאלות המצויות בהצהרת הבריאות והבהיר לו את המשמעות של החתימה עליה.

השופטת קיבלה גם את הסברו של הסוכן כי העדיף למלא את השאלון בכתב ידו שלו. "אם אני נותן לאדם למלא לבדו, יש שאלות שהוא ממלא ויש שאלות שהוא לא ממלא. לכן אני מעדיף למלא ולהסביר כל שאלה".

מתוך החומר הרפואי עלה כי לרנר נבדק אצל רופא עשרה ימים בלבד לפני עשיית הביטוח. הרופא איתר אצלו לחץ דם גבוה והמליץ על טיפול תרופתי.

אולם לרנר לא ייחס משמעות לטיפול בלחץ הדם. לכן אין לומר עליו - פסקה השופטת - כי זמם בכוונת מרמה להסתיר משמשון את דבר היותו סובל מלחץ דם גבוה. חיזוק לכך יש למצוא גם בעובדה שהסוכן הוא זה שיזם את הוצאת הביטוח.