גרושה שנשכחה מלב

אברהם ויפה זיו-אב היו נשואים זה לזו 29 שנה. במהלך נישואין ממושכים אלה רכש אברהם פוליסת ביטוח חיים וקבע את יפה מוטבת בפוליסה.

כארבע שנים לאחר רכישת הפוליסה התגרשו בני הזוג. בהסכם הגירושין לא בא זכרה של הפוליסה.

לימים פגש אברהם את אסתר. השניים עברו להתגורר יחד וחיו כבני זוג ידועים בציבור משך תשע שנים, עד למותו של אברהם.

כל אותן שנים בהן חי אברהם עם אסתר, לא עשה דבר כדי למחוק את שמה של יפה מהפוליסה ולרשום במקומה את אסתר.

עם פטירתו של אברהם, פנתה בת זוגתו האחרונה, אסתר, לבית המשפט בבקשה שזה האחרון יורה לחברת הביטוח להעביר את תגמולי הביטוח הרשומים על שמה של יפה אליה.

בעת עריכת הפוליסה - טענה אסתר - היתה יפה אשת המנוח, אולם לאחר הגירושין תפסה היא, אסתר, את מקומה וניהלה עם המנוח חיי משפחה מאושרים ומשק בית משותף. אין ספק, הוסיפה אסתר, כי כוונת המנוח היתה לתמוך ולדאוג לבת זוגתו לחיים ולא לגרושתו.

יפה מצידה דבקה בקיום ההוראות המקוריות שרשם המנוח בפוליסה. רישומה כמוטבת בפוליסה, טענה יפה, ואי שינוי רישום זה במהלך השנים, משקף את כוונתו החד משמעית של המנוח להשאירה מוטבת בפוליסה. לא זו אף זו: כשנתיים לאחר פרידתם שינה המנוח מוטבים בקופת גמל, ובפוליסה לא נגע. בשלב מסויים, אפילו שינה המנוח הוראת קבע לתשלום הפרמיות וגם אז לא מחק אותה מהיות מוטבת. מכאן יש ללמוד, כי המנוח חפץ להיטיב עם יפה דווקא.

יפה הסתמכה גם על פסיקת בית המשפט העליון ועל הוראות מפורשות בחוק הירושה, הקובעות שחוזה לביטוח חיים אינו נחשב חלק מעזבון המבוטח. בנוסף, שינוי של מוטב בפוליסה, קובעות הוראות חוק חוזה הביטוח חייב להעשות בהודעה בכתב המופנית לחברת הביטוח, ואשר חייבת להימסר לה בטרם קרות מקרה הביטוח; אחרת יווצר מצב של אי ודאות - בהרבה מקרים תיאלץ חברת הביטוח להמתין עם תשלום תגמולי הביטוח עד קץ כל ההתדיינויות המשפטיות, שלמרבה הצער נמשכות שנים.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב שבפניו הובא הענין, לא הוקסם מטענותיה של הגרושה יפה. הרכב השופטים משה טלגם, רות שטרנברג-אליעז ושרה גדות, הסתמך על פסק דין שניתן בשנות השבעים, בטרם חקיקת חוק חוזה הביטוח.

לאור העובדה שהמטרה לדאוג לאשתו הקודמת עברה מן העולם עם הגירושין, הבהירו השופטים, כספי הביטוח אינם מיועדים יותר למטרה המקורית של דאגה לאשה הקודמת אלא עוברים ליורשיו של המנוח. חוזה ביטוח, כמו כל חוזה, יש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, כולל המטרות, היעדים, האינטרסים והתוכניות אשר הצדדים ביקשו להגשים. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הוסיפו השופטים, הטקסט והנסיבות הם בעלי מעמד שווה גם לצורך פרשנות חוזה ביטוח. בין האפשרות לדבוק בטקסט שבפוליסה לבין האפשרות ללכת על פי נסיבות המקרה - על השופט הפרשן לבחור באפשרות המוליכה לתוצאה הצודקת.

לאור גישתו הפרשנית המרחיבה של בית המשפט העליון ולאור פסק הדין שניתן בשנות השבעים, פסק דין "המקובל עלינו מזה שנות דור", הודיעו השופטים, יש לשלול מהגרושה את תגמולי הביטוח ולהעניקם ליורשי המנוח.

בסופו של דיון נפסק, כי תגמולי הביטוח שנרשמו על שם הגרושה יפה בפוליסה, יתחלקו שווה בשווה בין בת זוגתו האחרונה, אסתר, ובין ארבעת ילדי המנוח.