ביטול תלת שלבי
שנה וחצי לאחר מות בעלה, גילתה חנה פרץ בין מסמכי המנוח פוליסת ביטוח.
פרץ פנתה לחברת מנולייף וביקשה את תגמולי הביטוח. מנולייף סירבה לדרישה בטענה כי הפוליסה בוטלה שנה קודם למות המנוח בשל אי תשלום פרמיות.
בין פרץ למנולייף התעוררה מחלוקת בשאלה אם פוליסת הביטוח בוטלה כדין על ידי מנולייף. המחלוקת הועברה להכרעת השופטת נורית אחיטוב בית משפט השלום בתל אביב.
חוק חוזה הביטוח מקנה למבטחת זכות לבטל את חוזה הביטוח במקרה של פיגור בתשלום הפרמיה. אולם, חברת ביטוח המבקשת לממש זכות ביטול זו חייבת לעבור שלושה שלבים אם ברצונה להביא לביטול חוזה הביטוח כתוצאה מאי תשלום הפרמיה.
בשלב הראשון, על חברת הביטוח לוודא כי אכן הפרמיה לא שולמה במועדה.
רק בהתקיים תנאי זה, רשאית המבטחת לעבור לשלבים הבאים.
בשלב השני, חייבת חברת הביטוח - אם רצונה לכך - לדרוש בכתב מהמבוטח לשלם את הפרמיה.
הדרישה בכתב יכול שתהא סתמית ללא קביעת מועד ספציפי לתשלום.
בשלב זה, יוצאת המבטחת ידי חובתה אם נתנה למבוטח ארכה לתשלום של 15 יום או יותר.
השלב השלישי, הוא שלב הודעת הביטול. המבטחת אינה רשאית לשלוח הודעה זו לפני שחלפו 15 יום מהיום שבו נמסרה למבוטח דרישת התשלום של השלב השני.
הודעת הביטול צריכה לקבוע את מועד הביטול, ובתנאי שלא יהיה קצר מ- 21 יום.
יש להדגיש, כי הודעת הביטול חייבת לפרט גם את התנאי לביטול, כלומר, מהו הסכום שבפיגור אשר אי סילוקו לפני מועד הביטול יקנה תוקף לביטול.
כדי לבטל חוזה ביטוח בשל פיגור או אי תשלום פרמיה, יש למלא אחר דרישות אלה באופן דווקני. אין כל דרך אפשרית אחרת לבטל חוזה ביטוח מסיבות הקשורות באי תשלום פרמית הביטוח.
מצד שני, אין חשיבות לנוסח הכותרת של המכתבים. אם נאמר בכותרת למכתב "הודעה לתשלום פרמיות", או אם נאמר בה "מכתב התראה", אין בכך כל חשיבות. העיקר שהתמלאו הדרישות הדווקניות בדבר תוכן ההודעות.
השופטת אחיטוב הגיעה למסקנה כי חברת מנולייף אכן עמדה בדרישות בכל הנוגע לתוכן ההודעות בכל שלושת השלבים.
אלא שבמשפט התברר כי ההודעות לא נשלחו בדואר רשום.
השופטת אחיטוב קובעת כי הפוליסה אינה קובעת דבר באשר לאופן מסירת ההודעות.
לכן, יש לנהוג במקרה זה, כנהוג בחוזים באופן כללי. שם דורש החוק כי כל הודעה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין.
במשפט העידה עובדת מנולייף כי הם שולחים כ- 10,000 הודעות מסוגים שונים מידי חודש בחודשו למבוטחי החברה. כל הטיפול לאחר הפקת הפוליסה נעשה אוטומטית דרך מערכת המחשב הממוכנת ללא התערבות יד אדם.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, אין זה סביר כי "הדרך המקובלת בנסיבות הענין" תחייב משלוח בדואר רשום דווקא. מדובר בהודעות על אי תשלום פרמיה, כאשר עובדת אי התשלום נמצאת בידיעתו של המבוטח ממש כפי שנמצאת בידיעת המבטחת.
"מן המפורסמות שאינן צריכות הודעה, שאי תשלום הפרמיה גורם להעדר ביטוח עפ"י הפוליסה. הודעת הביטול נועדה בעיקר, למנוע מקרה של ביטול פוליסה בשל טעות ברישום או מחמת שיכחה של בעל הפוליסה שאין לו כוונה לבטלה. מדובר בהודעה מסוג תזכורת, לאמר מקרים של אי פרעון שלא מדעת".
לפיכך, פוסקת השופטת, אין כל חובה שההודעה בדבר אי תשלום וההודעה בדבר אי תשלום וההודעה בדבר ביטול הפוליסה יומצאו בדואר רשום דווקא.
דרישה כזו תכביד הכבדה כלכלית ואדמיניסטרטיבית על המבטח ומטבע הדברים "תגולגל" העלות לכיסו של המבוטח.
על בסיס נימוקים אלה קבעה השופטת כי פוליסת הביטוח שהוציאה מנולייף להבטחת חיי המנוח בוטלה כדין ומנולייף פטורה מתשלום על פיה.