Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

אפלה בארקדיה

אחד מאזרחי מדינת ארקדיה סיים את יום עבודתו והחנה את רכבו ליד ביתו.

משעמד לצאת לעבודתו בבוקר שלמחרת, גילה כי הרכב נגנב.

האזרח פנה אל חברת הביטוח שלו וביקש את תגמולי הביטוח על פי הפוליסה שהחזיק בידיו.

החברה הפנתה את תשומת לב האזרח אל הוראות הפוליסה הדורשות כי המבוטח יתקין ברכב מנעול הגה מסוג רב בריח.

האזרח לא כחד כי מנעול ההגה לא הותקן כנדרש. אבל - כך טען - עצם הדרישה להתקנת מנעול כזה נוגדת את תקנות הפקוח על עסקי ביטוח הנוהגות בארקדיה.

תקנות אלה קובעות כי מבטחי ארקדיה חייבים להוציא למבוטחיהם אך ורק פוליסה שתנאיה נקבעו מראש על ידי המפקח על הביטוח. פוליסה זו מכונה פוליסה תקנית. התקנות מוסיפות וקובעות נחרצות כי "מבטח רשאי לשנות תנאי מתנאי הפוליסה התקנית רק אם השנוי הוא לטובת המבוטח".

הויכוח היה רציני והענין הגיע לערכאות.

טענות רבות קיימות להפרכת טענת המבוטח בנקודה זו.

כך למשל יכולה היתה חברת הביטוח להסתמך על החוק הארקדי הקובע כי חברת הביטוח רשאית לדרוש מהמבוטח לנקוט באמצעים להקלת הסיכון. גם בארקדיה גובר החוק על התקנות.

המענין הוא כי את לבו של השופט הארקדי שבתה טענה של חברת הבטוח הנראית לקוחה כאילו מספרו של ארתור קסטלר, "אפילה בצהרים".

וכך בלשון השופט:- "התנאי המחייב התקנת מנעול רב בריח בפוליסה הינו דווקא לטובת המבוטח. שכן מילוי תנאי זה על ידי המבוטח מגדיל את היקף ההגנה על רכבו. ובוודאי שמתקבל על הדעת כי תוצאה של גניבת הרכב איננה לטובת המבוטח. מה עוד שהרכב הינו מסוג כלי הרכב המועדים להגנב".

"מכל מקום" - חיזק השופט את טיעונה של חברת הבטוח בטענה משלו - "לא הובאו בפני כל ראיות כי התנאי האמור אינו לטובת המבוטח".

על בסיס הנמקות אלה הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את תביעת המבוטח.

כעת נשאלת השאלה היכן שוכנת אותה מדינה ארקדיה.