Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

המבוטח הנעלם

רכבו של אלי אסולין נפגע בתאונת דרכים. אסולין ניסה לעלות על עקבות נהג הרכב הפוגע - אולם ללא הועיל.

לעומת זאת הוא הצליח לאתר את מבטחת הרכב בבטוח מקיף - חברת הסנה.

הסתבר כי הנהג המתחמק כלל לא הודיע לחברת הבטוח שלו של התאונה. ממילא הוא לא טרח להתגונן מפני התביעה שאסולין נאלץ להגיש ולא התייצב לדיון בבית המשפט.

בין חברת הסנה לבין אסולין התעוררה לפיכך מחלוקת בשאלה אם עובדת אי מתן ההודעה על התאונה להסנה פוטרת אותה מלשלם כספים כלשהם לאסולין.

חוק חוזה הבטוח יוצר יריבות ישירה בין הצד השלישי הנפגע לבין חברת הבטוח של הצד הפוגע כאשר הנפגע דורש זאת או כאשר המבטחת מעדיפה לשלם את תגמולי הבטוח ישירות לנפגע. במקרה כזה עומד הנפגע בנעלי הפוגע בכל הנוגע לזכויותיו של האחרון כמבוטח כלפי המבטחת ומצד שני טענה שהמבטחת יכולה היתה לטעון כלפי המבוטח תעמוד לה גם כלפי הנפגע.

המחלוקת הובאה לדיון בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לגירסת השופט יהושוע בן שלמה אין עוררין על כך שעל המבוטח מוטלת החובה להודיע למבטחת מיד על קרות מקרה הבטוח ולמסור לה תוך זמן סביר מידע, מסמכים וכל עזרה מתבקשת אחרת.

מטרת חובה זו למנוע את החשש שמעבר הזמן ישלול אפשרות לברר את העובדות כהוויתן, דבר העלול להביא להגדלת חבות המבטחת מעבר להיקפה האמיתי. גם כאשר ההכבדה אינה מכוונת ואינה מלווה כוונת מרמה, רשאית המבטחת להפחית את תגמולי הבטוח המגיעים למבוטח, אך זאת בתנאי שהמבטחת תוכיח - ונטל השכנוע מוטל עליה - כי מתן ההודעה במועד היה מאפשר לה להקטין את חובתה.

מידת ההוכחה המוטלת במקרה זה דורשת ממנה להראות קיומו של נזק ממשי עקב אי מתן ההודעה על ידי המבוטח. אין להסתפק בהוכחת האפשרות התיאורטית שייגרם נזק.

פרשנות אחרת תאפשר, לדעת בן שלמה, קנוניה, בין המבטחת למבוטח על חשבון הנפגע. המבטחת תוכל להגיע להסדר עם המבוטח שלא תמסר הודעה או שלא יימסרו המידע והמסמכים הדרושים לברור החבות כדי שהמבטחת תוכל לפטור עצמה מחבותה כלפי הנפגע.

נטל זה איננו קל, אך הוא מתיישב עם מגמתו הכללית של החוק, שהוא מעין חוק להגנת הצרכן, הבא לתקן - ולו במעט - את חוסר השיוויון בין הצדדים לחוזה הבטוח.

בעיניננו, קובע השופט, חברת הסנה לא הוכיחה כי מתן ההודעה ע"י המבוטח היה מאפשר לה להקטין את חבותה ואף לא הוכיחה נזק ספציפי שנגרם לה כתוצאה ממחדלו של המבוטח לקיים את חובתו. להסנה נמסרה הודעה על ידי הצד השלישי, והיתה לה אפשרות ללמוד על נסיבות התאונה מתוך עדותו של גורם אוביקטיבי - שוטר שגם רכבו נפגע באותו תקרית. משלא זימנה אותו לעדות - אין לה להלין אלא על עצמה.

אי קיום חובת ההודעה לא מנע מהסנה את בירור חבותה ולא הכביד על הבירור. לנוכח זאת - פסק השופט לא קמה להסנה הזכות להפחית את תגמולי הבטוח המגיעים למבוטחה ואין היא יכולה לטעון טענה זו של העדר הודעה כנגד הצד השלישי.