איחור מקפח

יוסף בן שבת הועסק בחברת סילקו כטייח בהקמת בית בכפר אברהם.

באחד הימים נפל מפיגום ונפגע.

סילקו פנתה אל חברת הבטוח רותם וביקשה להפעיל פוליסת חבות מעבידים שהיתה לה באותה חברה.

רותם לא כפרה בחבותה על פי הפוליסה, אלא לטענתה ההודעה על התאונה ניתנה לה באיחור; ואכן הסתבר כי חברת סילקו הודיעה על האירוע לחברת הבטוח רק שנתיים לאחר המקרה ולאחר שההליכים בבית המשפט כבר נפתחו.

העניין הובא בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב ד"ר גבריאל קלינג.

לכאורה, קובע השופט, די בהפרת חובתם של המבוטחים להודיע מיידית למבטח על אירוע התאונה כדי לקפח את זכותם לתגמולי ביטוח על פי הפוליסה.

אלא שהזכות לטעון כי המבוטח הפר את חוזה הבטוח, משלא הודיע במועד על התאונה, חייבת להיות מופעלת בתום-לב ובדרך מקובלת.

המבטחת חייבת לשכנע את בית המשפט שאפשרויות החקירה שלה התקפחו.

אכן, טענה רותם האיחור של יותר משנתיים במתן ההודעה על התאונה שלל אפשרות הוגנת וסבירה לבחינת נסיבות התאונה.

לחברות הבטוח - מסכים השופט - יש אינטרס ברור בקבלת הודעה מיידית. רק סמוך לקרות התאונה יש באפשרותן לאסוף פרטים מלאים אודותיה - כגון על היקף הנזק, אחריות המבטח וכדומה.

ריחוק הזמן בין אירוע התאונה למסירת ההודעה עליה, פגע בצורה משמעותית ביכולתה של חברת רותם לבחון את נסיבות אירוע התאונה וכן לבחון את נזקיו של בן שבת, במשך הזמן שחלף לאחר התאונה.

על חומרתה של הפגיעה ניתן ללמוד מהגרסאות השונות לדרך אירוע התאונה, ומהעדר עדויות ישירות לתאונה.

בשל האיחור גם לא התאפשר לפנות למשרד העבודה כדי שזה יקיים חקירה בנסיבות התאונה.

מתקבל על הדעת - מוסיף השופט - שלו ידעה רותם על התאונה בסמיכות זמן יכולה היתה לנסות ולאתר את העדים לתאונה וכן ללבן באופן עצמאי את נסיבות התאונה. לאחר שנתיים הסיכויים להצליח באלה, קלושים ביותר.

בנסיבות אלה טענתה של רותם כי חוזה הבטוח הופר משניתנה הודעה מאוחרת על מקרה הבטוח, מועלית בתום לב.

השופט קלינג הגיע לפיכך למסקנה כי, חברת הבטוח רותם פטורה מלשפות את המעבידה - חברת סילקו - עבור הפיצויים שעליה לשלם לעובד שנפגע.