שמאי לדבר טעות

בכל חברת ביטוח תמצא שורה של נהלים העוסקים בזכויות חתימה, היקף הרשאות וכיוצא באלו הוראות, הבאות לבצר את החברה מפני כניסה להתחייבויות שאין לה חפץ בהן.

נהלים אלו, טובים ככל שיהיו, אין בהם כדי להושיע את החברה מפני אנשים חיצוניים, כמו חתמים וסוכנים.

אלה בהתנהגותם עלולים לחייב אותה בסכומים, שלעתים אף חתימתו הבודדת של מנכ"ל החברה, אין בה די, כדי לקשור אותה בהם.

לרשימת אנשים אלו צירף בית המשפט, לא מכבר, את השמאים שתפקידם, לכאורה, להעריך נזקים בלבד.

האירוע

וזהו סיפור המעשה: מסעדת פינגווין שבמגדל העמק הוצתה. סוכן הביטוח העביר את הודעת המבוטח לחברת הסנה וקיבל ממנה את שם השמאי, עקיבא הררי, אשר מונה מטעמה לטפל בענין.

הסוכן הודרך על ידי הררי לקבל הצעות מחיר מקבלנים לשיקום המסעדה. בהתבסס על אישורו הטלפוני של השמאי, בחר הסוכן באחת ההצעות והפקיד בידי הקבלן, אלי בקסיס, את שיפוץ המסעדה תמורת סכום, שישולם לו ישירות מאת חברת הסנה.

כשהתחיבות חברת הביטוח אל מול עיניו, החל בקסיס בעבודות והמשיך בהן במרץ עד לסיומן. כשבא לגבות את כספו, התברר לו כי אין בדעת הסנה לפרוע את חשבונו.

אצל הסנה התעורר חשד שהמבוטח עצמו גרם במזיד להצתה. חשד זה היה לו בסיס, שכן נגד המבוטח הוגש כתב אישום פלילי על ביצוע הצתה. היה והמבוטח יורשע תהא הסנה פטורה מתשלום תגמולי ביטוח וממילא גם משכר השיפוצים אשר בוצעו עבור המבוטח.

שמאי שאישר ביצוע עבודה

השופט עמית, סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב שבפניו הובא הענין, לא קיבל את עדות השמאי כי האישור הטלפוני אותו נתן לסוכן התייחס לסבירות סכום השיפוץ בלבד. אין ספק, קובע השופט עמית, כי הררי אישר לסוכן הביטוח גם את ביצוע העבודה עצמה.

השופט קיבל גם את גירסתו של הסוכן לפיה בשיחות הקובעות שבינו לבין הררי לא עלה על דעתם שמדובר במקרה של הצתה מכוונת על ידי המבוטח. העובד שטיפל ישירות בענין מטעם הררי יצא, בין לבין לחופשה, מבלי לעדכן את מעבידו בדבר החשד להצתה. מאורח יותר כשנודע להררי חשד זה הורה לבקסיס להפסיק את העבודות. אלא שהדבר נעשה לאחר שאלה הושלמו. עצם ההוראה להפסיק את העבודות מלמדת כי קדמה לה הורה לבצען.

מינוי השמאי והודעה על המינוי לסוכן הביטוח מחייבים את המבטח

לדעת השופט עמית, במינוי השמאי לבצע משימה עבורה ובהודעה על זהותו לסוכן הביטוח, הקנתה הסנה לשמאי הרשאה לפעול מטעמה.

כוונותיה הנסתרות של חברת הסנה שלא להרחיב את ההרשאה למתן אישור לביצוע העבודות, אינן יכולות לשנות את העובדה שאישורו של הררי, אשר ניתן בפועל, ניתן כשליח של הסנה ואישור זה מחייב אותה.

חברת הסנה היתה יכולה לשלול את ההרשאה מכללא הקיימת ביחסי שמאי - חברת ביטוח, אילו הביאה היא עצמה במועד את דבר החשדות לידיעת השמאי, או לידיעת סוכן הביטוח. משלא עשתה כן חייב השופט את חברת הסנה לשלם לקבלן בקסיס, את שכר עבודתו עבור השיפוצים שביצע.