יריות בדרכים

איאד-עמלי נסע במכונית באזור סלפית שבשטחים. החשיכה כבר ירדה על הכביש.

לפתע הוארה המכונית בפנסי חיילים. האחרונים עסקו בחיפוש אחר מבוקשים באותו ציר תנועה.

החיילים סימנו למכונית לעצור, אולם הנהג, קרוב משפחתו של עמלי, לא נענה להם.

החיילים ירו לעבר גלגלי המכונית ועמלי נהרג.

משפחתו של עמלי הגישה תביעת פיצויים נגד מדינת ישראל ונגד חברת הביטוח אלמשרק אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה.

בפתח הדיון, שהתקיים בפני השופט עזרא קמא בבית המשפט המחוזי בירושלים, טענה אלמשרק כי לא מוטלת כל חבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

לגרסתה אין מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.

השופט קמא קבע כי למנוח נגרם נזק גוף, בשעה ששהה ברכב מנועי. הרכב שימש למטרת תחבורה. הנסיעה ברכב היא פעולה הקשורה בייעודו הטבעי והרגיל. בכך מתמלאים התנאים שנקבעו בפסיקה לקיומה של "תאונת דרכים".

הנזק שנגרם למנוח, הוסיף השופט, והליך גרימתו הם בתחום הסיכונים שהשימוש ברכב יוצר.

המנוח לא היה נפגע אלמלא שהה במכונית. המכונית לא הייתה רק אכסניה או זירת אירוע. החיילים ירו במכונית כדי לעצרה, דהיינו הם ירו ברכב בתור רכב.

"חוששני שבמציאות הביטחונית של ימינו" - מבהיר השופט - "ירי כדורים על כלי רכב מתוך מניעים שונים, הפך לאירוע שאינו נדיר. הסיכון להיתקל במאורע כזה ולהיות מעורב בו כקורבן אפשרי, הינו אחד הסיכונים המתלווים לתנועה בכבישים".

לפיכך הגיע השופט למסקנה כי מדובר ב"תאונת דרכים" בהגדרתה בחוק.

אלא שכאן מתעוררת השאלה אם מקרה זה איננו בגדר חריג שהוסף בחודש ספטמבר 1990 להגדרת תאונת דרכים. חריג זה קובע כי "מעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש" לא ייחשב ל"תאונת דרכים".

"לאחר עיון מדוקדק בעדויות", קבע השופט, "שוכנעתי כי מטרת החיילים היורים הייתה עצירת רכב, תוך פגיעה בו. אמנם היורים לא התכוונו להסב לנוסעי הרכב פגיעה בנפש, אך לא יהיה זה סביר להניח, כי הירי נועד לעצור את המכונית הנסה, בלא לפגוע ולו בחלק מחלקיה".

שיקולי מדיניות משפטית תומכים במסקנה כי אכן מקרה כגון זה מוצא מגדר "תאונת דרכים". הטלת העומס הכלכלי של מקרים כגון אלה על חברת הביטוח נראית אבסורדית.

מקרים כגון אלה - פוסק השופט - יש להסדיר במסגרת אחריות הצבא לנזקים הנגרמים על ידי פעולות חייליו. אין כל סיבה הגיונית לעין, מוסיף השופט, לפזר את הנזקים הנובעים מאירועים כאלה על האוכלוסייה בשטחים, באמצעות חברות הביטוח.

לאור האמור דחה השופט את התביעה כנגד חברת הביטוח אלמשרק והותיר את הדיון בתביעה כנגד המדינה בלבד לברור לגופו של עניין.