Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

שלוש שנים או שבע שנים?

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כי "תקופת ההתישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

שופטינו נחלקו בפרשנותם לסעיף חוק זה. שופטים מחוזיים נתנו לסעיף פרשנות התואמת את רוח החוק ואת לשונו. שופטים אלה הבחינו כי החוק משתמש במונח "תביעה" לכל אורכו כדי לתאר דרישה למימוש זכויות המוגשת בראש ובראשונה לחברת הביטוח. לכן קבעו אותם שופטים, על המבוטח להקפיד ולהגיש דרישה (המכונה בחוק "תביעה") לחברת הביטוח תוך שלוש שנים ואילו לבית המשפט השהות בידיהם לפנות בתוך תקופת ההתישנות הרגילה של שבע שנים.

והנה טרם נתן בית המשפט העליון את דעתו לענין זה, קם שופט של בית משפט השלום בכפר סבא ובניגוד לשופטים מחוזיים החיל את החוק לפי פרשנותן של חברות הביטוח.

האירוע

יוסף נחום החזיק בבעלותו מטעי זיתים ואשכוליות במושב מגדל. אש פרצה מחצרים סמוכים וכילתה מרכושו. נחום היה מבוטח בחברת הביטוח רותם. תביעתו נגד המבטחת שלו הוגשה לבית המשפט כארבע שנים אחרי השריפה.

כוונה מפורשת לקצר את תקופת ההתיישנות

מדברי ההסבר להצעת חוק חוזה הביטוח, מבהיר השופט צבי גורפינקל שדן בתביעה, עולה מפורשות כי כוונת הכנסת היתה לקצר את תקופת ההתישנות בתביעות ביטוח.

המחוקק הביע דעתו מפורשות כי תקופת ההתישנות של שבע שנים אינה מתאימה לתביעת מבוטח או מוטב נגד מבטח.

הגנה על יציבות פיננסית

הצורך בהגנה מיוחדת על חברות הביטוח מפני תביעות ישנות אינו נובע רק מהיקף התביעות הרב. החשוב הוא ההגנה על יציבותן הפיננסית של חברות הביטוח. שלא כשאר העסקים, התחייבויות חברות הביטוח מבוססות על הסתברות מאורעות בעתיד, בנוסף על התחייבויות העבר שטרם באו לידי בירור. בקיצור תקופת ההתישנות משבע לשלוש שנים מושג איזון נאה בין האינטרסים של המבוטחים לבין האינטרסים של חברות הביטוח. ביציבות חברות אלה יש היבט ציבורי, כלשון השופט גורפינקל.

אין לפרש את סעיף ההתישנות באופן מאולץ, הוסיף השופט, כוונתו ברורה בתכלית, ודחה את תביעת נחום נגד רותם על הסף.