אחריות צולבת של בני משפחה

למשפחת אבניאל ממושב באר טוביה לול תרנגולות בחצר ביתם. האבסת התרנגולים נעשית בעזרת מתקן האבסה אוטומטי.

באחד הימים נכנס ילדם בן השנתיים וחצי ללול. לפתע נתפסה ידו של הילד בשרשרת המסוע של המתקן האוטומטי. תוצאות התאונה היו קשות - לילד נקבעה נכות צמיתה של שישים וששה אחוזים.

בני משפחת אבניאל תבעו בשם ילדם את יצרן המסוע ומבטחיו. לטענתם מדובר במוצר פגום. היצרן ומבטחיו לא החשו. הם החזירו מצדם תביעה להורים בדרך של הודעת צד שלישי. לטענתם ההורים התרשלו בשמירה על בנם הקטין ובכך גרמו להווצרות הנזק.

במהלך הדיונים התברר להורים כי בחברת הביטוח כלל קיימת פוליסת ביטוח שנערכה לקבוצת מושבים ובינהם מושב באר טוביה.

אבניאל פנו לחברת כלל ודרשו כי זו תכסה את אחריותם הנטענת כהורים, במסגרת הפוליסה. חברת כלל סירבה לדרישה. המחלוקת הגיעה להכרעת השופטת הילה גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

טענתה הראשונה של כלל היתה כי תביעת ההורים כלפיה התיישנה לאור העובדה שמאז האירוע הטרגי עברו למעלה משלוש שנים. השופטת גרסטל דחתה טענה זו. בטענות אלה של כלל, הבהירה, יש משום התעלמות מסעיף מפורש בחוק חוזה הבטוח.

על פי החוק תביעתו של המבוטח כלפי המבטח במסגרת ביטוח אחריות, אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כלפי המבוטח.

במקרה זה הוגשה תביעת ההורים נגד כלל בטווח 7 השנים ממועד האירוע.

לא זו אף זו: התביעה הייתה יכולה להיות מוגשת גם כעבור שנים רבות יותר שכן מדובר שהוא קטין. ממילא שנות צמיחתו של הקטין, עד גיל 18 לא נלקחות בחשבון לענין ההתיישנות.

השופטת דחתה גם טענה נוספת של כלל. לפי טענה זו, כל בני משפחת אבניאל לרבות בנם הקטין שנפגע נחשבים מבוטחים בפוליסה כיחידה אחת.

הכיסוי ניתן לאותה יחידה משפחתית כלפי אדם זר לפוליסה ולא כלפי מי שהוא עצמו מבוטח בפוליסה, באותה משפחה.

השופטת גרסטל הפנתה את הצדדים לסעיף בפוליסה הקובע כי "הביטוח יחול על כל אחד מיחידי המבוטח בנפרד, כאילו הוצאה על שמו בלבד פוליסה זו על תנאיה".

סעיף זה ידוע בשוק הביטוח בשם סעיף אחריות צולבת. "הפרשנות היחידה שיש לתת לסעיף זה" - מבהירה השופטת - "היא כי כל אחד מבני המשפחה יכול להיחשב צד שלישי, גם כשהאחריות הנתבעת היא זו של בן המשפחה האחר. הפוליסה אינה כוללת החרגה של בני משפחה. על מנת לשלול את הזכות לשפוי מבן המשפחה היה על חברת כלל לעשות זאת במפורש".

לבסוף דחתה השופטת גרסטל טענה נוספת לפיה במקרה של אשם תורם מצד ההורים אין הפוליסה חלה.

הפוליסה, מציינת השופטת, אינה מסייגת את האחריות המבטחת כשהמבוטח היה רשלן. אמנם בתנאי הפוליסה הכלליים נקבע כי על המבוטח לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע את מקרה הביטוח. אך אין בפוליסה סנקציה על אי נקיטת אמצעיים כאלה. לא הוכח גם שההורים במקרה זה לא נקטו אמצעים סבירים.

בהתבססה על נימוקים אלה חייבה השופטת גרסטל את חברת כלל לשלם לקטין את סכומי הנזק שנגרמו לו כתוצאה מרשלנות הוריו כלפיו, בסך של כחצי מליון ש"ח.