שעיר לאחריות

סוכן במוקד חיכוכים

סוכן הביטוח נמצא לעיתים במוקד החיכוך שבין המבוטח לחברת הביטוח. התיגרה ביניהם מסתיימת לא פעם בכך, שהצד אשר לא בא על סיפוקו, מפנה את טרוניתו כנגד הסוכן.

במסגרת משפטים מסוג זה כבר חויבו סוכנים להשיב לחברות ביטוח סכומים שאלה שילמו למבוטחיהם, או לשלם למבוטחים תביעות שלא היו מכוסות בפוליסות הביטוח.

השבוע נוספה לסוגיה זו הלכה חדשה, בה הוחזק סוכן אחראי להטעיה שביצע המבוטח, אלא שהפעם הוא לא חויב בהחזר הכספים לחברת הביטוח, אלא ללקוחו, המבוטח - המטעה.

האירוע

תחילתה של הפרשה בשנת 1985, כאשר בית המשפט העליון קבע, כי חברת רגומי הטעתה את חברת הביטוח אררט.

לדעת שופטי העליון, ענתה רגומי בטופס ההצעה לביטוח תשובה אחת כוזבת, ושניה מעוררת רושם מוטעה.

לפיכך פטר בית המשפט את אררט מתשלום תגמולי ביטוח, עבור שריפה, שפרצה במפעל רגומי.

חברת רגומי לא הרפתה והפנתה הפעם את חציה נגד סוכן הביטוח שלה, אמנון שלוס. טענתה היתה שהוא, הסוכן, גרם להפסד תגמולי הביטוח שהרי הוא, בכתב ידו, מילא את טופס הצעת הביטוח.

חלפו חמש שנות התדיינות והשופטת הדסה בן עתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב האמינה לגירסתו של שלוס דווקא. היא דחתה את עדות רגומי לפיה טופס ההצעה נחתם בלנקו וקבעה שאמנם את ההצעה מילא הסוכן בכתב ידו, אך זאת תוך כדי ישיבה ושיחה עם מבוטחיו על הפרטים שבה.

הסוכן אחראי להטעיה של המבוטח למרות שהמבוטח ידע על ההטעיה

מדוע אם כן חייבה בן עתו את הסוכן בדינו?

משום שלדעתה סוכן ביטוח הממלא הצעת ביטוח עבור לקוחו פטור אם הלקוח מטעה אותו או מסתיר ממנו עובדות.
שונה המצב כאשר הסוכן בקיא, כפי שהיה שלוס, בכל פרטי הענין ובוחר את נוסח התשובות והפרטים הכלולים בהן.
במקרה כזה, פסקה השופטת, סוכן שנכשל בניסוח התשובות וגורם הפסד גדול ללקוח שלו, חייב לפצות אותו.