Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

סוכן כבול

בין חברת הביטוח הפניקס, לבין סוכנה יונתן לוריא, נחתם הסכם בלעדיות.

לוריא התחייב למכור ללקוחותיו פוליסות ביטוח חיים של הפניקס בלבד. תקופת ההתחייבות הייתה לשלוש שנים. היקפה - חמשה מיליון ש"ח פרמיות לשנה.

הפניקס מצידה קיבלה על עצמה להקדים ללוריא מקדמות, לשלם לו עמלת-יתר תוך הוספת תפוקת השנה הקודמת לבסיס החישוב, להעניק לו כרטיס טיסה לחו"ל ולשתפו בהגרלת סוכני החברה.

ההסכם לא הוציא את שנתו. הפניקס נדרשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה כי לוריא הפר אותו. לגירסת הפניקס, מכר לוריא את בלעדיותו בפעם השניה לחברת הביטוח אריה.

לוריא מצידו הגיש בקשה לדחיית תביעתה של הפניקס על הסף. טענתו הייתה פשוטה בתכלית - "הסכם הבלעדיות עם הפניקס הינו הסדר כובל, כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים ועל כן אין לבסס עליו כל תביעה".

על פי לשון החוק, הסדר כובל הוא זה הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, ואחד מהם מגביל עצמו שלא לעסוק עם סוג אנשים מסוים.

לטענת לוריא, בהסכם למכור פוליסות ביטוח חיים של הפניקס בלבד, הוא הוגבל שלא כדין באפשרות עיסוקו עם חברות ביטוח אחרות.

אילו היתה גם הפניקס מתחייבת כי לוריא בלבד ישמש סוכן לשווק פוליסות ביטוח אלה ולא סוכנים אחרים, היתה נוצרת הדדיות. במקרה כזה ההסכם היה חוקי. אך ההסכם עם הפניקס הוא חד צדדי והוא כובל את לוריא בלבד.

העניין הובא בפניה של השופטת הינה שטיין. אם נפרש את החוק בדבקות ללשונו מבלי להתייחס למטרתו, קובעת השופטת, נגיע לתוצאה אבסורדית. כמעט כל חוזה עשוי לכלול הסדר כובל. מסיבה זו בית המשפט העליון כבר קבע כי אין לפרש חוזה סוכנות כמטיל הגבל עסקי מעיקרא, אף על פי שמטבעו יש בו הגבלות על העסוק.

לא זו אף זו, מוסיפה השופטת, ניתן להכשיר הסדר כובל על-ידי פניה לבית הדין להגבלים עסקיים. גם הממונה על הגבלים עסקיים יכול לתת פטור מהצורך באישור הסדר כובל אם שוכנע שההסדר אינו מגביל את התחרות בעסקים.

ואפילו ההסכם לוקה באי חוקיות - אין בכך כדי להביא לפסילתו המוחלטת. על בית המשפט לשקול את מהות אי חוקיותו ואם היא יורדת לשרש ההסכם.

לאחר ניתוח יסודי של פסיקת בית המשפט העליון ומאמרים שפורסמו בסוגיה זו מגיעה השופטת הניה שטיין למסקנה כי בפרושו של החוק וביישומו על העובדות הנדונות יש פנים לכאן ולכאן ואין מקום לדחות את תביעת הפניקס של הסף.