הבטחות ללא כיסוי

הרצל אזרד הגיש תביעה נגד סוכן הביטוח משה להט בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

בתביעתו דרש אזרד כי הסוכן להט יקיים הבטחות שהבטיח לו לתשואה ולבונוסים גבוהים בעת עשיית הביטוח.

לשם השלמת התמונה, צורפה אף חברת הביטוח שאצלה נעשה הביטוח כנתבעת נוספת.

עיון במסמכי הביטוח, קובע השופט דניאל ארנסט שבפניו נדון העניין, מראה כי הסוכן הבטיח בכתב הבטחות לתשואה ולבונוסים של אלפי שקלים. הבטחות שאין להן כל אחיזה בפוליסת הביטוח ובתנאים שהעניקה חברת הביטוח.

כך לדוגמא, נאמר בהצעת הביטוח כי פרס יוענק למצטרף על ידי סוכן הביטוח מיד בפתיחת תוכנית הביטוח.

חברת הביטוח הציגה בפני השופט ארנסט מכתב תלונה כנגד הסוכן שנשלחו למפקח על הביטוח ומכתב תשובה של המפקח על הביטוח.

הסתבר שחברת הביטוח ניתקה את קשריה עם הסוכן והתלוננה על מעשיו בפני המפקח.

זה האחרון התלונן במשטרה כנגד הסוכן ועמדתו היא שמדובר בהונאה מצד סוכן הביטוח.

במעשיו אלה, קובע השופט, עבר הסוכן לכאורה עבירה על חוק הפיקוח על עסקי ביטוח. הסוכן להט נתן הבטחות שלא הייתה להן אחיזה במציאות וכל זאת במטרה לצרף את אזרד למעגל לקוחותיו.

הבטחות אלה מוטל על הסוכן לקיימן.

לעומת זאת, ההבטחות שניתנו על ידי הסוכן לא היו על דעת חברת הביטוח. הן נעשו תוך חריגה בוטה מן ההרשאה שהייתה ללהט כסוכן החברה.

לפיכך, קובע השופט, אין ההבטחות מחייבות את חברת הביטוח, ואין היא אחראית לפעולות הסוכן.

דבר זה צויין אף באחד המסמכים שנמסרו בשעתו לאזרד.

בסופו של דיון חייב השופט ארנסט את סוכן הביטוח משה להט לקיים באופן אישי את כל ההבטחות שניתנו לארזד ואילו את חברת הביטוח פטר מכל אחריות למעשי הסוכן ומכל חבות כלפי אזרד.