Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

ביטוח במינימום הכרחי ולא יותר

טל גלעד היה בן 36 במותו. לאחר מותו קבלו האלמנה ושלושת ילדיו כספים מפוליסת ביטוח מנהלים. הפוליסה נעשתה במסגרת עבודתו של המנוח בחברת אינטל, באמצעות סוכנות הביטוח סימון את ויזל.

אלא שכספי הפוליסה לא ספקו את צרכיהם של המוטבים. הם הגישו תביעה נגד אינטל וסימון את ויזל בטענה שאלה התרשלנו בעשיית ביטוח חיים נמוך ולא סביר.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופט יעקב צבן בבית משפט השלום בירושלים.

מתוך העדויות שהובאו בפני השופט התברר כי למנוח הוצעו שני מסלולי ביטוח מנהלים. האחד, עם ביטוח למקרה מוות גדול יותר וחסכון מצומצם. השני, עם חסכון גבוה יותר וסכום ביטוח חיים למקרה מוות נמוך.

המנוח בחר במסלול השני. יתירה מזו, המנוח מלכתחילה לא חפץ כלל בביטוח חיים. הוא רכש את הביטוח רק לאחר שהסוכנות הפצירה בו, בהסבירה לו את החשיבות של ביטוח חיים, במיוחד לאור מעמדו כבעל משפחה עם ילדים.

בחירת מסלולי הביטוח נעשתה בהמלצת מומחה מקצועי בתחום זה, בלתי תלוי, אשר במשך שנתיים בחן את מבנה ההעסקה באינטל והחלופות השונות של הסדרי גמל. המלצות המומחה אומצו על ידי חברת אינטל.

ביטוח מסוג זה, במסגרת העבודה, מבהיר השופט צבן, נעשה בהכרח במגבלות השכר וההפרשות שהוקצו לשם כך. אין מדובר בביטוח פרטי בסכומים בלתי מוגבלים.

יתירה מזו, מוסיף השופט, לאינטל לא היתה חובה ליתן למנוח ביטוח חיים כלשהו. לא היתה מוטלת עליה כל חובה לייעץ למנוח באופן כללי על ביטוח חיים או ביטוח עתידי לפרנסת משפחתו.

מצד שני, גם למנוח היו מגבלות כלכליות ברורות בבחירת ביטוח החיים. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו הוצאות גדולות, או חסכונות גדולים. באשר לסוכנות סימון את ויזל - סוכני ביטוח מתפרנסים מפרמיות על ביטוחים. סוכנות הביטוח היתה שמחה להגדיל הביטוח כמה שיותר ולקבל פרמיה גדולה יותר. אך היא נאלצה לבנות תוכנית ביטוח בנתונים הקיימים שהוכתבו לה.

פוליסת ביטוח מבוססת קודם כל על הסכמת הצדדים. המנוח רצה והסכים לשלם מינימום הכרחי ולא יותר. גישתו אופינית לאנשים צעירים שהמוות נראה להם רחוק ואין הם מודאגים ממנו. מוטבי המנוח מבקשים כיום להפוך את היוצרות - להטיל אחריות על מי שלא כפה בכוח, או במוח על המנוח דבר שלא רצה בו כלל.

לסיכום, סימון את ויזל פעלו בצורה מקצועית ורגילה במסגרות שהותוו לה. נתקבלו נתונים מהמנוח, הוא ידע במה מדובר, הוא קיבל ייעוץ ובסך הכל קיבל יותר ממה שבעצמו רצה. העדים שהופיעו מטעם הסוכנות הרשימו בידע המקצועי ובהצגת העניין.

גם פעולותיה של אינטל מצביעות לכוון ההפוך מרשלנות. היא ערכה בדיקות באמצעות יועצים בלתי תלויים, בדקה את השוק ובסופו של דבר סיפקה לעובדיה מסגרת שאפשרה להם קבלת יעוץ ביטוחים חינם.

בנסיבות אלה - פסק השופט - אין לתביעה זו בסיס ואין להטיל כל אחריות לא על אינטל ולא על סימון את ויזל.