בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

זיוף והוראות סותרות

עמוס דניאל רכש באמצעות סוכן הביטוח ליאור שנון פוליסות לביטוח חיים בחברת הביטוח שמשון.

באחד הימים הוגשו לשמשון הודעות בחתימת ידו של דניאל.

בהודעות אלה ביקש דניאל לפדות את הפוליסות שלו בשמשון ולהעביר את תמורתן לשנון לכיסוי חוב כספי שלו כלפי שנון. חוב זה נוצר במסגרת עסקאות אחרות בין דניאל לשנון, שאינן קשורות לביטוח.

שמשון פעלה על סמך בקשות פדיון אלה והעבירה את הכספים לשנון.

מאוחר יותר, הוגשו לשמשון הודעות נוספות בחתימת יד דניאל. הפעם ביקש דניאל כי כספי הפדיון יועברו אליו.

שמשון השיבה לדניאל כי הכספים כבר הועברו לשנון על פי הוראותיו הקודמות.

תשובה זו לא סיפקה את דניאל והוא הגיש תביעה נגד חברת שמשון בטענה כי הודעות הפדיון הראשונות היו מזויפות, וכי מכל מקום, העברת הכספים לשנון נעשתה תוך שיתוף פעולה בין שמשון לשנון.

התביעה התבררה בפני השופטת דפנה אבניאלי בבית משפט השלום בתל-אביב.

השאלה המרכזית העומדת לדיון, קבעה השופטת, היא האם פעלה שמשון כדין בהעברת הכספים לידיו של שנון.

במהלך הדיון זנח דניאל את טענת הזיוף, ולא בכדי, הדגישה השופטת.

טענת הזיוף נסתרה מיניה וביה על ידי חוות דעת גרפולוגית של המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה.

חוות דעת זו קבעה כי המסמכים עם הוראות הפדיון הראשונות אינם מזויפים והם אכן חתומים בידי דניאל עצמו.

גם לטענה כי היה שיתוף פעולה בין שמשון לסוכן שנון לא הונחה כל תשתית ראייתית.

טענת שמשון כי בעת ביצוע התשלום לשנון היא לא היתה מודעת כלל לקיומן של ההוראות המאוחרות הסותרות, לא נסתרה בשום צורה שהיא.

מתוך העדויות עולה בבירור, קבעה השופטת, כי הוראות הפדיון האחרונות ניתנו רק לאחר ששמשון כבר פעלה על פי הוראות הפדיון הראשונות והעבירה את הכספים לשנון.

השופטת דחתה גם טענה נוספת של דניאל.

על פי טענה זו, העובדה ששמשון החתימה את שנון על התחייבות להשיב לה את הכספים ששולמו לו אם יתברר כי אלה מגיעים למישהו אחר, מעידה על חששה של שמשון כי אין היא משלמת את הכספים לאדם הנכון.

מדובר במכתב שיפוי רגיל - פסקה השופטת - אשר לטענת שמשון, שלא נסתרה, מקובל לעשותו בכל מקרה שהכספים לא נמסרים ישירות למוטב.

לפיכך בסופו של דיון דחתה השופטת אבניאלי את תביעתו של דניאל ואף חייבה אותו בהוצאות משפט.