ביטוח בהסוואה ימית

משאית התנהלה בעצלתיים בכביש היורד מערד לכוון ים המלח.

על גבי המשאית היתה מונחת טורבינת קיטור המשמשת לייצור חשמל. המשלוח היה מיועד למפעלי ים המלח. לפתע התדרדרה הטורבינה, נפלה מהמשאית וניזוקה קשות.

היקף הנזק הגיע לסך של למעלה מ - 500,000 $. אנשי מפעלי ים המלח פנו לחברת הבטוח הסנה וזו היטיבה את מלוא נזקם.

התברר כי למפעלי ים המלח היתה פוליסה נוספת בחברת הבטוח סיגנא. בהתבסס על הטענה כי מדובר בביטוח כפל, אשר בו חייבים שני המבטחים לשאת בנטל, פנתה הסנה לסיגנא ודרשה כי זו תשיב לה מחצית מתגמולי הבטוח ששולמו על ידי הסנה למבוטחים.

סיגנא דחתה דרישה זו.

הפוליסה שהוצאה בסיגנא קובעת במפורש, כי אין לה תוקף כאשר קיים כיסוי נוסף לנזק בביטוח ימי. מאחר ופוליסת הסנה היא פוליסה לביטוח ימי - כך לטענת סיגנא - הרי סיגנא לא היתה חייבת בתגמולי ביטוח כלשהם למפעלי ים המלח.

יוצא שאין כאן ביטוח כפל אלא ביטוח אחד של הסנה בלבד. ממילא אין סיגנא חייבת להשיב להסנה דבר.

המחלוקת הועברה להכרעתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר גבריאל קלינג.

אין חולק על כך - קובע השופט - כי פוליסת הסנה הוצאה על ידי המחלקה לביטוח ימי בחברה והיא נושאת אף את הכותרת "פוליסה לביטוח ימי".

אולם השאלה היא, האם הנזק שנגרם למבוטחים הוא אכן מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה לבטוח ימי.

חברת סיגנא לא הביאה כל הוכחה לכך שההובלה בה הוסעה הטורבינה ונפלה היוותה חלק מהובלה ימית.

חברת בטוח הטוענת לתחולתו של חריג בפוליסה - עליה הראיה לקיום הנסיבות העובדתיות לתחולתו.

ביטוח ימי מכסה על פי חוק הסחר הימי העותומני התקף בישראל "סיכונים ימיים לחפצים של המבוטח הנתונים לסיכונים ימיים". נפילת הטורבינה בדרך מערד לים המלח, לכאורה איננה תוצאה מסיכונים ימיים.

גם אם כונתה פוליסת הסנה בשם "פוליסת ביטוח ימי", אין היא כזאת. עיון בה מלמד כי מדובר בהובלה יבשתית בישראל באמצעות משאית, רכבת, או מסוע. אין ברשימה שבפוליסה זכר לתובלה ימית.

השופט קלינג לא היה מוכן גם לקבל את הטענה כי הסנה מנועה מלהתכחש לכך שהפוליסה שלה עוסקת בבטוח ימי, כאשר היא עצמה העניקה שם זה לפוליסה.

טענה זו ראוי לדחות מטעמים של מדיניות. אין בעלי הפוליסה יכולים להעיד על מהותה. את זו יש ללמוד מנוסחה ומההקשר בו נערכה. אם יינתן לצדדים לפוליסת ביטוח להכריז על פוליסה כפוליסת ביטוח ימי, עשוי הדבר להביא לתוצאה הבלתי רצויה של מתן פתח להתחמקות מתחולתו של חוק חוזה הביטוח.

חוק זה, הכולל בתוכו סעיפים מחייבים רבים, אינו חל על ביטוחים ימיים. לכן לו יכלו הצדדים לשנות את מהותה של הפוליסה לפי השם שבחרו לתת לפוליסה, היו עוקפים בכך את הוראות החוק.

השופט קלינג חייב לפיכך את חברת הביטוח סיגנא לשלם להסנה סך של למעלה מ- 250,000 $ בצרוף הוצאות משפט.

בעניין זה התקיים דיון בבית המשפט העליון לסקירת פסק הדין ראה המאמר מותו של עקרון השיפוי