Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

ביטוח כפל ומבטח אחד

שריפה פרצה במפעל לעיבוד חוטים זקסוניה. השריפה כילתה מלאי חוטים, שהמתין לעיבודו.

בעלי מלאי החוטים ביטחו את רכושם בחברת מגדל. זקסוניה עצמה ביטחה חוטים אלה בחברת מנורה.

מגדל פיצתה את מבוטחיה ודרשה ממנורה להשיב לה את מחצית תגמולי הביטוח בטענה של "ביטוח כפל". לטענת מגדל הרכוש שניזוק בוטח הן על ידה והן על ידי מנורה. לפיכך יש לחלק את החבות בתשלום תגמולי הביטוח בין שתי החברות בחלקים שווים.

ביטוח כפל- כך לטענת מגדל - חל לא רק כאשר מבוטח אחד רוכש שתי פוליסות אצל שני מבטחים אלא גם כאשר שני מבוטחים רוכשים פוליסות אצל שני מבטחים. העקר שנשוא שתי הפוליסות יהיה אותו נכס; דוגמת המקרה הנוכחי בו נרכשו שתי פוליסות אך שתיהן הוצאו לגבי אותם חוטים.

המחלוקת בין שתי המבטחות - מגדל ומנורה - נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני הרכב השופטים יוסף גולדברג, אדמונד לוי, וד"ר אשר גרוניס.

בפתח הדיון העירו השופטים כי בהליך אחר דגלה מגדל בפרשנות הפוכה עת התייצבה כנתבעת.

"אנו תוהים אם השינוי בעמדתה בתיק הנוכחי, עת היא מתייצבת בעמדת התובעת, לא היה זה שגרם למגדל לשנות את השקפתה."

על מנת להכיר בביטוח כפל - המשיכו שופטי ההרכב - יש להצביע על קיומם של המרכיבים הבאים: נכס זהה, סיכון אחד, יותר ממבטח אחד ותקופות חופפות.

מטרת הכללים העוסקים בביטוח כפל היא למנוע ממבטח לקבל שיפוי כפול על נזק משני מבטחים שונים. הכוונה היא למנוע התעשרותו של המבוטח שלא כדין.

התעשרות כזו תיתכן כתוצאה מרכישה יזומה של שתי פוליסות על ידי בעל הנכס והיא יכולה להיגרם גם על ידי ביטוח של אותו נכס על ידי שני מבוטחים. יחד עם זאת מתוך בחינת הליך החקיקה עולה במפורש כי בנוסחו הסופי של החוק יש גילוי דעת ברור של המחוקק שיש לצמצם את תחולתו של כלל ביטוח הכפל רק לאותם מקרים בהם הביטוח נעשה על ידי אותו מבוטח.

חוזה ביטוח הינו חוזה אישי, הוסיפו השופטים וקבעו. אם נקבל את השקפת מגדל יימצא שנכפה על מנורה חיוב בתשלום תגמולי ביטוח כלפי מבוטח, שהיא - מנורה - לא ידעה עליו כלל ושאיש לא טרח לקבל את הסכמתה המוקדמת ליצירתו של חיוב שכזה.

לא זו אף זו, הוסיפו השופטים, במקרה זה גם מדובר בשני סיכונים שונים. מנורה ביטחה את סיכוניה של זקסוניה ולא את אלה של בעלי הנכסים שאבדו. יש הבדל בין השניים. הביטוח במגדל נועד לכסות סיכון לזכות הקניינית של בעלי החוטים שנשרפו. לעומת זאת העניין לזקסוניה באותם חוטים לא היה אלא להגן על עצמה מפני סיכון של חבות. דהיינו, שאם החוטים יינזקו, יהיה מי שישפה את זקסוניה אם תתבע לשלם את שווים למבוטחים שהפקידו בידיה את החוטים לעבוד.

מטעמים אלה דחו שלושת השופטים פה אחד את תביעתה של מגדל כלפי מנורה להשתתפות בתגמולי הביטוח מכח הכלל בדבר ביטוח כפל (ע.א. 1539/95).