Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

סייגים לזכות התחלוף

מאיר זילברברג הביא את מכונית הסובארו שלו לשטיפה במתקן לרחיצת מכוניות בתחנת הדלק "שרותי עמי" בתל-אביב. בתום השטיפה, נכנס עובד התחנה, יורי איליאבייב למכונית כדי להוציאה ממתקן הרחיצה.

איליאבייב כיון את מוט ההילוכים לנסיעה קדימה, אולם בשוגג הוכנס המוט למצב של הילוך אחורי. המכונית קפצה לאחור ופגעה במתקן הרחיצה.

מתקן הרחיצה היה מבוטח בחברת הביטוח אליהו. זו האחרונה פיצתה את בעלי התחנה בנזקי המתקן.

לאחר ביצוע התשלום, הגישה אליהו תביעת תחלוף נגד העובד איליאבייב בטענה שנהג במכונית וגרם לנזק מתוך רשלנות. כמו כן, תבעה אליהו גם את חברת הביטוח מגדל, אשר ביטחה את בעל המכונית זילברברג בביטוח מקיף.

לטענת אליהו, נהג איליאבייב במכונית ברשות בעל הרכב זילברברג. במסגרת נהיגה זו ברשות בעל הרכב, חייבת מגדל לכסות את רשלנותו מכוח הכיסוי הביטוחי כלפי צד שלישי (במקרה זה בעלי התחנה) הקיים בפוליסת ביטוח הרכב המקיף.

התביעה נדונה בפני השופטת חנה ינון בבית משפט השלום בתל-אביב. אכן, קובעת השופטת ינון, בדרך כלל עוברת זכות התביעה של המבוטח כלפי מי שגרם לנזק ברשלנותו, אל חברת הביטוח שפיצתה את המבוטח. אלא שהחוק מסייג וקובע כי זכות התחלוף אינה עוברת לחברת הביטוח "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר שלא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם".

שני המקרים הנזכרים בסייג לזכות התחלוף, קובעת השופטת ינון, הינם דוגמאות בלבד. אין מדובר ברשימה חלוטה וסגורה של יחסים בין מבוטח למזיק בהם יימנע מבוטח סביר מלתבוע את מזיקו. הסייג קובע עקרון בלבד ויהיו מקרים נוספים שבהם בית המשפט ישקול לגופם אם לשלול את זכות התחלוף.

במקרה זה, קובעת השופטת, פשיטא שמבוטח סביר לא היה תובע בנזיקין פועל קשה יום בתחנה, העובד עבורו, אשר גרם לנזק למתקן השטיפה מתוך טעות אנוש ובשוגג.