כשלון הקשר המשולש

באחד הימים פרצה אש במלונה של חברת קזינו אילת.

האש אחזה בד"ר מוניקה הולמברג והותירה אותה נכה לצמיתות.

הולמברג בחרה בבית המשפט המחוזי בירושלים כדי שזה ידון בתביעתה לפיצויים נגד חברת קזינו אילת ונגד חברת הבטוח מגדל, שביטחה את אחריות המלון כלפי צדדים שלישיים העלולים להיפגע מרשלנותו.

הגשת התביעה נגד מבטחת המלון, התבססה על סעיף 68 בחוק חוזה הבטוח, התשמ"א-1981.

זה קובע כי מי שניזוק ממעשיו של אדם אחר, זכאי לדרוש מחברת הביטוח של המזיק את תשלום תגמולי הביטוח.

במקרה שחברת הביטוח מקבלת דרישה כזו היא חייבת לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לניזוק, אלא אם כן המזיק, מבוטחה של אותה חברת ביטוח, מביע התנגדות לכך.

בתביעתה בבית המשפט טענה הולמברג כי בעצם הגשת תביעתה נגד מגדל יש לראות דרישה על פי החוק המופנית למגדל לתשלום תגמולי הביטוח עבור נזקיה ישירות לידיה ולא דרך חברת קזינו אילת.

מגדל, לעומתה, טענה כי היא הודיעה למבוטחת שלה על דרישת הולמברג אולם המבוטחת מתנגדת לביצוע תשלום כלשהו על ידי מגדל להולמברג. מכאן שאין יריבות בין הולמברג למגדל ויש למחוק אותה מכתב התביעה.

לכך השיבה הולמברג כי ההודעה בדבר התנגדות חברת קזינו אילת ניתנה שלא בתום לב. אין למלון כל אינטרס לגיטימי למנוע ממגדל לשלם להולמברג ישירות את הנזקים.

הענין הובא בפני השופטת דליה קובל.

ביטוח אחריות, קבעה השופטת, הינו קשר משולש בין המבטחת, המבוטח והצד השלישי.

בקשר משולש זה אין קיום לצלע שתחבר בין הצד השלישי לבין המבטחת. אין מקום למשוך קו המקנה לניזוק זכות תביעה עצמאית כלפי המבטחת במקביל לתביעתו נגד המבוטח. הזכות היחידה הקיימת לצד השלישי היא נגד המבוטח.

מהי אם כן משמעות הסעיף המטיל על חברת הביטוח את החובה לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח?

המשמעות - כך כלשון השופטת - היא שהמבוטח והצד השלישי נמצאים באותה נקודת עמידה, משותפת ואחידה כלפי המבטחת. הרי התנגדות מצד המבוטח מונעת את התשלום הנכסף. בעצם הדרישה למבטח לשלם תגמולי ביטוח לצד השלישי - מפעיל זה האחרון את זכותו של המבוטח המוקנית גם לו.

התנגדותו של המבוטח לתשלום הישיר של תגמולי הבטוח לצד השלישי אינה מעמידה לצד השלישי זכות תביעה נגד חברת הבטוח בצד זכות התביעה נגד המבוטח - המזיק.

לפיכך הגיעה השופטת קובל למסקנה כי לא היה מקום לצרף את מגדל לכתב התביעה והיא הורתה למחוק אותה ממנו.