טעות בקניית דין

ד"ר עמנואל מרקוביץ נהרג בתאונת דרכים בדרך לבית החולים בו עבד.

יורשיו של המנוח והתלויים בו הגישו שתי תביעות. האחת למוסד לביטוח לאומי, אשר הכיר בארוע כתאונת עבודה והשניה לבית המשפט כנגד חברת הביטוח רותם אשר בטחה את הרכב בו נפגע מרקוביץ בבטוח חובה.

באחד הימים התייצב בא כוח המשפחה לבדו בפני השופט והודיע כי הגיע להסכם פשרה עם חברת הביטוח. לדברי עורך הדין החישובים שנערכו העלו כי הסכומים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי מכסים למעשה את מלוא הנזק. אף על פי כן ניאותה חברת הביטוח לשלם למשפחה כ 45,000 ש"ח.

השופט סמך ידו על הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.

חברת רותם הזדרזה ושילמה את סכום הפשרה.

חלפו חודשיים ואל חברת רותם הגיע מכתב מטעם בני משפחת מרקוביץ, הפעם מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים. במכתב נטען כי בא כוחה הקודם של המשפחה טעה כאשר לא לקח בחשבון שהתאונה אמנם ארעה בדרך לעבודה אך לא בשרות המעביד.

במצב דברים זה זכאים התובעים בכל מקרה לפיצוי בשיעור של 25% מסכום הנזק.

שעור זה עולה בהרבה על הסכום שנתנה להם רותם בפשרה.

לאור טעות זו - כך לגרסת עורכי הדין החדשים - זכאים מרשיהם לבטל את הסכם הפשרה.

רותם דחתה את נסיון בטול ההסכם ובני המשפחה פנו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

השופט אליעזר ריבלין קבע כי רק טעות הגורמת להתקשרות בהסכם יכולה להוות בסיס לביטול הסכם. לפיכך בנוסף לטעות שבחוק יש להוכיח כי הטעות היא שהניעה את עורך הדין להתקשר בהסכם הפשרה. זאת לא הוכח. נהפוך הוא - ההתדיינות שהתקיימה בין הצדדים, טענותיו של עורך הדין ופעולותיו עובר להסכם הפשרה מצביעות לכאורה על העובדה שמסקנותיו המשפטיות לא היו מוטעות וכי לא זו היתה הסיבה לבחירתו להתקשר בהסכם הפשרה.

השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה לסיים התדיינות משפטית בפשרה הם שונים. חלקם נעוץ בעצם תוכנו של הסכם הפשרה ותנאיו, חלקם בשיקולים הנובעים ממשך ההתדיינות המשפטית, בשיקולים אישיים של המתדיינים, בהערכתם את הסיכונים הצפויים ובשיקולים אחרים.

בפשרה יש משום קניית דין. כל אחד מן הצדדים מוותר על מקצת תביעותיו על מנת שלא לעמוד בסיכון כולל יותר. סיכון זה יכול שיתייחס לעובדה השנויה במחלוקת, להלכה משפטית או להתפתחות אפשרית בעתיד.

התנהגותו של עורך הדין במקרה זה מלמדת כי הוראת החוק שבמחלוקת לא נשמטה כליל מעיניו, אלא שהוא בחר לוותר על האפשרות להביא להכרעה שיפוטית את המחלוקת.

"טעמי הצדק" - מסיים השופט - "אינם מצביעים לכוון ביטול ההסכמה שביקשה לשים קץ להתדיינות".