אנשי זדון

בעוד מדינת ישראל נלחמת בזירה הבינלאומית נגד מתן משמעות מחייבת לפינוי ימית, התגלגלו ספיחי הפרשה לבית המשפט העליון והפכו בימים אלה לתקדים מחייב, מקיף ומרתק בתחום משפט הבטוח דווקא.

המשימה של פינוי הציוד החקלאי מיישובי פיתחת רפיח הוטל על חברת סולל בונה. במהלך פירוק החממות שבאזור והרכבתן מחדש בפיתחת שלום וגוש קטיף נגרמו נזקים בסכום של כארבעה מליון ש"ח.

מקור הנזקים בגורמים שונים - כלים מכניים של צה"ל, טלטלות הדרך ופעילות של בדואים מהסביבה.

סולל בונה החזיקה בידה פוליסת בטוח "קבלנים - כל הסיכונים". המבטחת, חברת סלע, פיצתה אותה עבור חלק מהנזקים. את התביעה עבור השאר דחתה בנימוק כי מדובר בנזקים שאינם תאונתיים, אשר נגרמו כתוצאה ממהומות, ממרי אזרחי ומרשלנות של סולל בונה עצמה. חברת סלע התבססה על הוראות הפוליסה המוציאות מכלל כיסוי ארועים מסוג זה.

בבית המשפט הוסיפה סלע וטענה כי סולל בונה לא הוכיחה את מרבית נזקיה. כדי לבססם היה על סולל בונה להביא חוות דעת כדין. אין די במכתב שהוצא במהלך משא ומתן מטעם סלע בו נינקב אומדן של נזק.

המחלוקת הובאה בפני נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר. אכן, קובע השופט שמגר, גם בטוח כל הסיכונים מכסה רק נזק שהוא פרי ארוע תאונתי. זהו עקרון יסוד בדיני ביטוח.

לפיכך כאשר הנזק נובע מפעולה מכוונת של המבוטח, או נגרם במהלך העניינים הטבעי והרגיל - המבטח פטור מחבותו. גם בבטוח כל הסיכונים אין כסוי לנזק שנגרם כתוצאה מבלאי רגיל, או מפגם טבוע בנכס, או הנובע מטבע הבריה.

אלא במקרה הנדון אין כל מקום להניח כי ידה המכוונת של סולל בונה גרמה לנזקים או כי הם פרי של פגם טבעי ותכונה פנימית. אין הדבר דומה למקרים שכבר הוכרו בפסיקה בסוגיה זו, כמו מטען צמר שניזוק באוניה בשל נטייתו להתקלקל בלחות הים, או מטען בשר שרקב בשל עכוב בהובלה. לכן קיימת כאן חזקה לכאורית שהנזקים נגרמו עקב ארוע תאונתי בלתי צפוי. סלע לא הצליחה לסתור מסקנה לכאורית זו.

השופט דחה גם את הטענה כי הנזקים ארעו כתוצאה ממהומות וממרי אזרחי. אפילו פעולות ההתנגדות של המתיישבים תרמו לנזקים - הרי זו חוליה רחוקה בשלשלת הסיבתיות. יש להעצר בגורמים הקרובים והדומיננטיים שהביאו לנזק.

זאת ועוד, אין כל בסיס לקבוע כי המתיישבים הם בגדר החריג לפוליסה של "אנשי זדון הפועלים מטעמו של ארגון פוליטי". אף אם יש לראות את מתנגדי הפינוי כמי שפעלו מטעמו של ארגון פוליטי, הרי הם פעלו בכנות ומטעמים פוליטיים-אידאולוגיים מובהקים ואין לראות בהם "אנשי זדון".

גם הטענה כי סולל בונה לא נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים לא התקבלה על דעתו של שמגר. אכן, בעטיו של המצב המתוח ופעולות המתנגדים לפינוי הואצו פעולות הפירוק. אך גורמים אלה נלקחו בחשבון בתכנון העבודות ובביצוען.

גם הדרישה כי יהיה באתר שומר קבוע לאחר שעות העבודה הרגילות קוימה. נוכחותם של אנשי הצבא יחד עם איסור הכניסה לאזור הקטינו את הסיכון של גניבה ובכך מילאו את המטרה העומדת מאחורי הדרישה של הצבת השמירה.

לעומת כל אלה, התקבלה טענת חברת סלע כי מרביתו של הנזק לא הוכחה. המכתב שיצא מטעם חברת סלע ושעליו בלבד הסתכמה סולל בונה להוכחת חלק הארי של נזקה אינו קביל כראיה להוכחת היקף הנזק.

תוכנו של המכתב, אופן ניסוחו וציון המלים "מבלי לפגוע בזכויות", מעידים כי המכתב הוצא במסגרת משא ומתן לפשרה בין הצדדים. גם עדותו של מנהל מחלקת התביעות של סלע בבית המשפט היתה אמינה, עקבית ותיארה משא ומתן רצוף בין הצדדים עובר למשלוח המכתב.

על מסמכים מסוג זה קיים חסיון ואין הם קבילים לראיה בבית המשפט. המטרה היא לעודד נסיונות פשרה. כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני אם ויתור כזה ישמש ראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים.

בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה להפגע. הכלל המגביל את קבילותם של מסמכים אלה בא למנוע תוצאה בלתי רצויה זו.

התוצאה היתה שמרבית תביעתה של סולל בונה נדחתה. רק כשליש מהתביעה אשר נתמך בחוות דעת שמאי ערוכה כדין הוכר.