כתב קבלה ושחרור חד צדדי

ויקטור לוי היה מעורב בתאונת שרשרת. מכונית המיצובישי שלו נפגעה מאחור ומלפנים. לוי פנה לחברת הביטוח הפניקס שביטחה את נהג הרכב הפוגע מאחור. הפניקס נאותה לפצות את לוי רק עבור הנזקים בחלק האחורי של המכונית.

בתמורה לתשלום הפיצוי, חתם לוי על כתב קבלה ושחרור. בכתב הקבלה והשחרור צויין כי הפיצוי הוא "בגין נזק אחורי בלבד". לוי התחייב כי בעתיד לא תוגש נגד הפניקס כל תביעה, לא מצידו ולא מצד שום גוף אחר שפיצה אותו.

לאחר מכן, פנה לוי אל חברת הביטוח אליהו. בחברת אליהו היה לוי מבוטח ישירות מפני נזקים לרכבו. אליהו שילמה ללוי את נזקי החלק הקדמי של המכונית. לאחר התשלום, פנתה אליהו בתביעת תחלוף נגד הפניקס. בהתאם לחוק, טענה אליהו, מששולמו על ידה תגמולי ביטוח למבוטחה, עוברות אל אליהו זכויותיו של המבוטח כלפי הפניקס.

לטענותיה של הפניקס כי מבוטח זה כבר פוצה על ידה, השיבה אליהו כי פיצוי זה מתייחס לחלק האחורי של המכונית בלבד, ולחלק זה יש להגביל את כתב השחרור.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופטת יהודית שבח בבית משפט השלום בתל-אביב.

"מקובל עלי", קובעת השופטת שבח, "כי הפניקס ביקשה לסלק לחלוטין את תביעתו של לוי ולא לפצל אותה לשיעורין". הפניקס סברה כי היא חייבת לפצות את לוי לאור נסיבות קרות התאונה, רק בגין הנזק לחלק האחורי של הרכב. לכן טרחה לציין כי הצעת הפיצוי מתייחסת לנזק האחורי בלבד.

לא היתה להפניקס כל סיבה הגיונית שהיא לסלק רק חלק מתביעת מבוטח אליהו, שהרי אין מדובר בתביעה של מבוטח שלה עליה חל חוק חוזה הביטוח ושבגינה היא צפויה לסנקציה של ריבית עונשית.

לוי התחייב באופן המפורש ביותר, ב"רחל בתך הקטנה", שלא להגיש נגד הפניקס כל תביעה נוספת.

כתב קבלה ושחרור שנחתם על ידי ניזוק ולפיו מתחייב הניזוק כלפי המזיק או חברת הביטוח שלו שלא להגיש נגדם תביעה נוספת מעבר לפיצוי שכבר שולם לו - מחייב את המבטחת של הניזוק הבאה בנעליו בתביעת התחלוף.

יתרה מזו, מוסיפה השופטת, המדיניות השיפוטית הראויה צריכה לעודד הסדרי פשרה בין מבוטח למבטחת, בין מזיק לניזוק ובין מבטחת המזיק לצד שלישי באופן שהסדרי הפשרה אשר ייעשו מחוץ לכתלי בית המשפט יחייבו את הצדדים, יסיימו את הסכסוך שביניהם ואלה לא יפתחו בשנית על ידי צד כלשהו בבית המשפט.

סיכומו של דבר, כתב הקבלה והשחרור - פוסקת השופטת - מחייב את מבוטח אליהו וקושר אותו. כתב הקבלה והשחרור מחייב גם את אליהו הבאה בנעליו. לפיכך, דין תביעתה של אליהו להדחות לאור כתב הקבלה והשחרור שהפניקס קיבלה מלוי ושהיא רשאית להנות ממנו גם כלפי אליהו.