Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מבחני אליל

באחד הלילות נגנבה מכונית הפיאט - 131 של מהאג'נה מוחמד עבאסי ממקום חנייתה בשפרעם. עבאסי הגיש תלונה במשטרה. כעבור כמה ימים נמצאה המכונית שרופה כליל.

עבאסי פנה אל חברת הביטוח רותם אשר ביטחה את המכונית וביקש את תגמולי הבטוח עבורה. חברת רותם לא הכחישה את חוזה הבטוח אך כפרה בכך שארוע הגניבה בכלל ארע.

הסתבר כי עבאסי נתן הסכמתו להצעת חוקר מטעם רותם ללכת לבדיקת פוליגרף ואף אישר בחתימתו כי הבדיקה תהווה ראיה בפני בית המשפט.

בתשובותיו במהלך בדיקת הפוליגרף אובחנו תגובות המצביעות על אמירת שקר.

בבית משפט השלום בחיפה בו נדון הענין לראשונה הותיר עבאסי עצמו רושם חיובי על השופטת רעיה חפרי.

"אלמלא הסכם הפוליגרף" - קבעה חפרי - "הייתי מכירה בתביעה". אלא השופטת ראתה עצמה כבולה לפסק דינו של בית המשפט העליון בענין ביאזי נגד לוי. "מטעמים של מדיניות שיפוטית ראויה" - קובע פסק דין זה - "מי שבחר בדרך הפוליגרף אינו יכול להתנער מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות שוב תחת כנפיה של אלת הצדק".

עבאסי לא הרפה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. כאן נחלקו הדעות. השופטים מלכיאל סלוצקי וחנוך אריאל סברו כי נוסחו של הסכם הפוליגרף עליו חתם עבאסי איננו קובע שתוצאת הבדיקה תהווה ראיה מכרעת בבית המשפט אלא רק ראיה אשר תשקל על-ידי השופט במסגרת כלל הראיות אשר תובאנה במשפט. לפיכך מן הראוי כי עבאסי יזכה בדינו. הרי השופטת חפרי בחנה את מכלול הראיות והגיעה למסקנה שאלמלא היתה בדיקת הפוליגרף מחייבת, היא הייתה פוסקת לטובתו שכן גירסתו אמינה עליה.

כל מה שעמד בין עבאסי לבין הזכיה הוא מחסום הפוליגרף. משהוסר מחסום זה, יש לפסוק לטובתו.

השופט יוסף מרגלית הסכים עם קביעת שני חבריו כי נוסח הסכם הפוליגרף אינו קובע שהבדיקה תהיה ראיה יחידה והחלטית.

יתרה מזו, השופט מרגלית יצא בביקורת נוקבת מרחיקת לכת מזו של חבריו על מכשיר הפוליגרף.

אין להתעלם מהעובדה שמחקרים בארה"ב ובארצות אחרות גילו כי ממצאי הפוליגרף הם בלתי אמינים במקרים רבים. "אין כל סיבה לייחס למבוטח הסכמה לבדיקה שאולי לא נערכה כראוי או שתוצאותיה לא תאמו את מה שקרה באמת בגלל מגבלות של מבחני אליל".

"המבוטח הסכים לבדיקה ברמה מדעית ולא למבחן שמידת אמינותו אינה שונה בהרבה ממבחן האש של בני המדבר".

יחד עם זאת, קובע השופט מרגלית, כאשר עומדים זה כנגד זה בדיקת הפוליגרף מול עדותו של המבוטח ואין כל מבחן נוסף אוביקטיבי המצביע על כך שתוצאות הפוליגרף אינן נכונות - אין להעדיף התרשמות סוביקטיבית של השופט מהמבוטח על פני תוצאות בדיקת הפוליגרף.

דברי השופט מרגלית מעניינים במיוחד שכן עולה מהם כי תוצאות מבחני האליל, פי שהוא מכנה את בדיקות הפוליגרף, עדיפות על פני אותות האמת - כלשון פקודת הראיות - המתגלים במשך המשפט לשופט המתרשם ממהימנותו של בעל הדין.

בסופו של הדיון התקבלה תביעתו של עבאסי ברוב דעותיהם של השופטים סלוצקי ואריאל וכנגד דעתו החולקת של השופט מרגלית.