חקירות באמתחת המבטח

המשפט הישראלי קובע כללים נוקשים להבאת עדויות בבית משפט.

בדרך כלל מובאים תחילה עדי התביעה. העדים נחקרים בחקירה ראשית על ידי בעל הדין שהזמין אותם. לאחר מכן הם עומדים לחקירה נגדית של היריב. לעיתים יש גם מקום לחקירה חוזרת הבאה להבהיר ענין מסויים.

במהלך חקירות אלה מתרשם השופט מ"אותות האמת המתגלים במשך המשפט" - כלשון החוק - וקובע על פיהם מהי האמת העובדתית לצורך המשפט המתנהל בפניו.

כדי לחסוך בשמיעת החקירה הראשית, ניתנה בידי השופטים הסמכות להורות כי במקום שהעדים יעמדו על דוכן העדים ויתארו בעל פה את העובדות שבידיעתם, תובא עדותם באמצעות תצהיר שיוגש לבית המשפט מראש.

כך נחסכות החקירות הראשיות והעדים מופיעים בבית המשפט רק לשם חקירה נגדית על תצהירם.

פרוצדורה זו של הגשת עדויות בתצהירים ננקטה גם במשפט שהתנהל בין ליסה מור לחברת הביטוח כלל. אלא שחברת כלל ביקשה להביא עדויות של חוקרים. אלה אספו בסתר נתונים על מור. כלל חששה כי אם נתונים אלה יחשפו בתצהיר לפני שמיעת עדותה של מור, תסוכל חשיפת האמת על ידי החוקרים.

לפיכך פנתה כלל לבית המשפט וביקשה כי עדויות החוקרים תשמענה בעל פה, או לפחות בתצהירים שיוגשו לבית המשפט רק לאחר שמור תסיים את עדותה.

בקשה זו הובאה להכרעת שופטת בית המשפט השלום בפתח תקוה, ליאורה ברודי.

מדובר בשאלה עקרונית, קובעת השופטת ברודי, החוזרת על עצמה מדי פעם בתיקים המתבררים בבית המשפט: האם ייגרם לחברת הביטוח נזק עם חשיפת עדויות החוקרים לפני שהתובע העיד ?

את הבקשה לפטור את החוקרים מהגשת תצהיר דחתה השופטת מכל וכל. דינם של החוקרים, כדין כל עד אחר הופיע בבית המשפט. אין כל סיבה עניינית לאי הגשת עדותם הראשית בתצהיר.

שונה דינה של הבקשה, מבהירה השופטת, כי תצהיר החוקרים יוגש רק לאחר סיום כל שלבי חקירתה של מור בבית המשפט.

הגשת עדויות בתצהיר אין בה כדי לשנות את סדר הבאת הראיות הרגיל.

לפי סדר זה יוגשו בתחילה תצהירים מטעם עדי התביעה. רק לאחר שאלה ייחקרו בחקירה נגדית על תצהירים, יוגשו תצהירים מטעם עדי הנתבעים.

הגשת תצהירים מטעם עדי התביעה ועדי ההגנה יחדיו באותו מועד תעשה רק במקרים חריגים ומיוחדים. כך למשל, כאשר המשפט מתנהל בצורה קומפקטית, במועד אחד.

במקרה זה אין מדובר במשפט המתנהל במועד אחד.

הגשת התצהירים עלולה לגרום לחברת הביטוח נזק בניהול הגנתה. באיזון שבין זכות המבוטחים לדעת מה באמתחתה של חברת הביטוח לעומת זכותה של חברת הביטוח למנוע חשיפת חומר העלולה להזיק להגנתה - גוברת זכותה של חברת הביטוח.

כך לדוגמא, יש חשיבות רבה לכך כי מבוטח שנפגע בגופו לא ידע בעת שהוא מעיד על מגבלותיו, כי בידי חברת הביטוח דו"ח של חוקר שעל פיו נראה הנפגע מבצע פעולות שלטענתו אין הוא מסוגל לבצען.

מטעמים אלה הורתה השופטת ברודי כי תצהירי החוקרים מטעם חברת כלל יבואו רק לאחר סיום הראיות מטעמה של מור (ת.א. 3466/94 ).