על האמת ועל החסיון

באחד הלילות נפרץ בית העסק של חברת "דור לדור". בפריצה נגנבו פריטים של מערכות מחשבים. אלה היו מבוטחים בחברת הביטוח סהר.

חברת הביטוח מינתה שמאי. האחרון ביקר בבית העסק, חקר את עובדי "דור לדור", בדק את נסיבות הארוע והעריך את היקף הנזקים.

השמאי העלה את כל ממצאיו, אבחנותיו ומסקנותיו על גבי חוות דעת בכתב.

דור לדור פנתה לחברת סהר וביקשה לקבל העתק מחוות הדעת. סהר סירבה ודרשה כי חוות הדעת תשאר חסויה בידיה.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעתו של סגן נשיא בית משפט השלום ברחובות השופט צבי הרטל.

בבית המשפט התבססה חברת סהר על פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בשנות השישים. באותו פסק דין קבע בית המשפט העליון כי מסמכים אשר נערכים תחת ציפיה להליכים משפטיים נהנים מחיסיון מלא. אכן, הוסיף בית המשפט העליון וקבע באותו עניין, לא בכל מקרה עומד מבטח לדחות דרישת מבוטח. לפיכך לא תמיד צפוי המבטח להליכים משפטיים. אולם די בכך שהחומר הנאסף סופו לשמש בהליכים משפטיים, כדי שהוא יהנה מחסיון מלא.

השופט הרטל קבע כי בינתיים, בחלוף השנים, חל מהפך בפסיקה בכל הנוגע לזכות החסיון.

בפסיקה מאוחרת שניתנה על ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, נקבע כי "המשפט עומד על האמת". הגישה כלפי טענת חסיון היא לפיכך חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החסיון.

לפיכך תנאי חיוני לתחולת החסיון הינו כי המסמך אכן הוכן במטרה עיקרית שייעשה בו שימוש במשפט צפוי.

מסמך שנערך בין כה וכה, מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו נהנה מחיסיון רק משום שייתכן כי בסופו של דבר יתעוררו חילוקי דיעות אשר יועברו להכרעת בית המשפט.

בעניינה של דור לדור, פסק השופט, לא ניתן לקבוע כי המטרה הדומיננטית לביקורו של השמאי בבית העסק של המבוטחת בבוקרו של היום בו נתגלה דבר הפריצה הייתה צפי של משפט. עריכת דו"ח שמאי לאחר אירוע הנזק אצל מבוטח הוא דבר שנעשה על דרך השגרה, על מנת לקבוע את היקף הנזק והפיצוי שיינתן למבוטח.

האפשרות כי במסמך כזה ייעשה שימוש בהליכים משפטיים אינה מהווה מטרה עיקרית העומדת ביסוד הכנתו של דו"ח המומחה.

לפיכך, פסק השופט הרטל, יש להסיר את החיסיון מעל דו"ח השמאי ועל חברת סהר מוטלת החובה למסור העתק שלו למבוטחת, חברת דוד לדור.