יתרון דיוני מולד
יעקב הרוש הגיש לבית המשפט השלום בבאר שבע תביעה לתגמולי ביטוח נגד חברת הביטוח כלל.
לטענת הרוש, רכבו, שהיה מבוטח בחברת כלל, נגנב ממנו.
בטרם יתחיל שלב שמיעת העדויות במשפט, ביקש הרוש מכלל כי זו תעמיד לעיונו את העדות שגבה חוקר החברה מהרוש בטרם הועברה המחלוקת לבית המשפט.
כלל סירבה לבקשה זו. לטענת כלל, כאשר מבוטח תובע את חברת הביטוח שלו, קיימת גירסה עובדתית אחת ומקורה במבוטח עצמו בלבד. במצב דברים זה, הופכת שאלת מהימנותו של המבוטח לקריטית.
עיון בעדות המבוטח, שנגבתה טרם המשפט, עשויה לעזור למבוטח להתגבר על פערים שבזכרונו. הכנה מוקדמת כזו תסכל את ניסיונה של כלל למצוא פרכות בגרסתו של מבוטחתה ולערער את מהימנותו.
מנגד, הסתמך הרוש על חובת הגילוי הכללית של מסמכים הקיימת בין כותלי בית המשפט. חובת גילוי זו נועדה למנוע הפתעות מהיריב ומבוססת על יעילות והגינות הדיון. בין השאר היא מאפשרת ליריב לבדוק את קבילותם ואמינותם של המסמכים שבעל הדין מבקש להתבסס עליהם במשפט.
חילוקי הדעות בין הצדדים הועברו להכרעת השופטת חני סלוטקי.
אין בנמצא דין המעניק חסיון מיוחד לעדויות מבוטחים שנמסרו לחוקרים מטעם חברות ביטוח, קובעת השופטת סלוטקי.
אכן, קיים חסיון למסמכים משפטיים שהוכנו על ידי בעל דין לקראת משפט. חסיון זה נועד לאפשר לבעל דין להתכונן למשפט, ללא חשש שעינו של היריב תשזוף מסמכים אלה. המטרה היא לאפשר לבעל דין להכין את עמדתו במירב היעילות, תוך שימוש בעזרים כמו תמונות, הקלטות קול, הקלטות וידאו ורישומים. חסיון של מסמך שהורתו באה לצורך הליכים משפטיים, דוחה את זכותו של בעל הדין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו.
אולם, קובעת השופטת, אין לומר כי המטרה העיקרית של גביית עדויות מבוטחים בעת הגשת הדרישה לחברת ביטוח לקבלת תגמולי ביטוח הינה כצפי למשפט. עריכת חקירה מטעם חברת ביטוח נעשית על מנת לברר את עובדות המקרה, עוד בטרם צפוי הליך משפטי כלשהו.
אם בנקודת הזמן בה נגבו העדויות טרם הוברר למבטחת שמשפט עומד להתקיים, אזי דו"חות החקירה אינם עומדים בקריטריונים של מסמכים שהוכנו לקראת משפט ואין להעניק למסמכים אלה חסיון.
מצד שני, יש לבית המשפט סמכות ושיקול דעת לסרב לבקשת גילוי מסמכים, או לדחות בקשה כזו לזמן אחר, אם בית המשפט סבור שסירוב או דחייה כאלה דרושים כדי לאפשר דיון הוגן. אין מדובר בחסיון המונע ממסמך חסוי מלהיחשף באופן מוחלט בפני הצד שכנגד ובפני בית המשפט, אלא בדחייה שמקורה בהגינות הדיון.
סמכות כזו יש להפעיל כאשר שאלת מהימנותו של המבוטח, בהיותה הגירסה היחידה העומדת למבחן במשפט, היא שאלה עיקרית ומכרעת.
זה המצב כאשר מדובר בחברת ביטוח שלא היא ולא מי מטעמה היה נוכח בעת האירוע. בנסיבות אלה יש לאפשר לחברת הביטוח לנסות להפריך ולסתור את גירסת המבוטח באמצעים הדלים העומדים לרשותה, ובכלל זה שמירת הראיות הסותרות באפלה לזמן מה.
הוא הדין במקרה של הרוש, קבעה השופטת סלוטקי. שאלת מהימנותו של הרוש היא קריטית ויש להרוש יתרון דיוני מולד. הפערים בזכרונו, במידה והם קיימים, הם הכלים היחידים שמאפשרים לחברת כלל להתגונן בפני תביעה ביטוחית.
עקרון חקר האמת והזכות להתגונן, מחייבים לפיכך למנוע בשלב זה מהרוש לעיין בעדות שמסר לחוקרי כלל.