Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הרהור נוסף ברצח

אגרת בית משפט

אדם המבקש להביא את ריבו בפני שופט בישראל נדרש לשלם סכום נכבד עבור שרות זה כאגרת בית משפט.

קושי מיוחד מתעורר לגבי מי שנפגע נזקי גוף או משפחה שמפרנסה נפטר. חסרון הכיס אשר נגרם להם באסונם הוא זה המאלץ אותם לפנות לעזרת בתי המשפט והוא גם מונע מהם את האפשרות לשאת בתשלום האגרה.

תוך התחשבות באוכלוסייה זו קבע שר המשפטים כי בתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף תשולם האגרה בסוף ההליך המשפטי ואם התובע יזכה בדין, הנתבע יחוייב בתשלום אגרה זו.

האירוע

ברוך הולנד היה בדרכו מעבודתו לביתו. אלמונים חסמו לפתע את דרכו וביקשו לשדוד ממנו את הפדיון היומי, אלפיים ש"ח. תוך כדי מאבק עמם נדקר הולנד ומת מפצעיו.

המנוח הבטיח - או למעשה חשב כי הבטיח - את עתיד משפחתו, אשתו ושלושת בנותיו הקטינות, בביטוח חיים על סך של כמיליון וחצי ש"ח שעשה בחברת הביטוח הדר. חברת הדר לא שילמה את סכום הביטוח והמשפחה הגישה את תביעתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

המחלוקת

גזברות בית המשפט דרשה כי משפחת המנוח תשלם אגרה בסך של כ- 39,000 ש"ח, מחציתה מיד עם הגשת התביעה. התובעות לעומת זאת ביקשו כי יחילו על תביעתן את ההסדר המיוחד לגבי תביעות בשל נזקי גוף. הסדר זה אינו מבדיל בין סוגי העילות. זו יכולה להיות עילה מכוח דיני הנזיקין או דיני החוזים. העקר הוא שהאירוע עבורו מבוקשים הפיצויים הינו נזקי גוף ומוות בכללם. לכן גם תביעה לתשלום תגמולים מכוח פוליסת ביטוח נחשבת לתביעת פיצויים בשל נזקי גוף כשאירוע הביטוחי הוא מוות.

ההכרעה בשאלה זו הועברה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

תביעה לתגמולי ביטוח האם חייבת באגרה מופחתת?

הנשיא, ד"ר אליהו וינוגרד, התחבט והתלבט בסוגיה. לכאורה - קבע הנשיא בהחלטה ראשונה - אין התביעה אלא תביעה כספית רגילה. יש לשלם אגרה בהתאם.

אך מיד לאחר מכן נתן הנשיא החלטה שניה: "לאחר הרהור נוסף נראה לי שמאחר שהמנוח נרצח ניתן לראות זאת בגדר תביעה על נזקי גוף".