Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

הסביבה הטבעית

בעוד מנהיגיהם נלחמים על הפרדת שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה ממדינת ישראל, מסתבר כי האזרח הקטן בשטחים מעדיף לעיתים את סמכותם של בתי המשפט הישראליים.

באחד הימים נסע עבד זריקאת במוניתו. בדרך בין ביתו שליד חברון לבין ירושלים ארעה תאונה וזריקאת נפגע קשה.

המונית היתה מבוטחת בחברת ביטוח ערבית בשם "החברה הערבית לבטוח בשכם" והתאונה ארעה בתחומי השטחים. אולם זריקאת קיבל ייעוץ משפטי לפיו רבים סיכוייו לקבל פיצויים גבוהים אם ישליך את יהבו על בית המשפט ישראלי.

לכן העדיף זריקאת לפנות בתביעה נגד חברת הבטוח הערבית לבית המשפט המחוזי בירושלים, דווקא.

החברה הערבית, לעומתו, דרשה כי הדיון בתביעת הפיצויים יעבור לבתי המשפט בשטחים.

כך הגיעה המחלוקת והתגלגלה עד לבית המשפט העליון של מדינת ישראל.

השופטת טובה שטרסברג כהן שישבה בדיון העירה כבר בתחילתו כי בפסיקת בתי המשפט מסתמנת מגמה לפיה הפורום הטבעי והנאות לבירור תביעות של תושבי השטחים בגין תאונות שאירעו להם בשטחים, הוא בית המשפט המתאים בשטחים.

בסוגיה זו מנחים את בתי המשפט שני סוגי שיקולים. האחד מתייחס לנוחות בעלי הדין עצמם. כאן לוקחים בחשבון שיקולים אישיים כמו מקום אירוע התאונה ומקום מגורי העדים. שוני בגובה סכומי הפיצויים הנפסקים אינו מצדיק אי העברת הדיון לפורום הנוח יותר, כל עוד ייעשה שם עם הצדדים צדק מהותי.

סוג השיקולים השני הוא ציבורי. כאן נשאלת השאלה מדוע מערכת המשפט הישראלית צריכה לשאת בעומס הכבד של תביעות וניהול התדיינויות שאינן קשורות לה.

במקרה הנדון מקום אירוע התאונה, מקום מושבו ומקום עיסוקו של הנפגע, אזרחותו, רישוי המכונית - כולם קשורים בשטחים.

גם חברת הבטוח היא ערבית, מקום מושבה בשכם, היא מנהלת את עסקיה בשטחים ומורשית לבטח כלי רכב של תושבי אזור יו"ש עזה ומזרח ירושלים בלבד.

אכן הבטוח מכסה גם את נסיעת הרכב בתוך תחומי הקו הירוק לפי דיני פיצויים הזהים במהותם לאלה הישראליים - אך לדעת השופטת אין באלה די כדי להטות את הכף לטובת השארת התביעה בישראל.

השופטת סירבה גם לקבל את טענת זריקאת כי בתי המשפט בשטחים יגרמו לו עוול משום שאין בידיהם כלים אשר יאפשרו להם לעשות צדק עמו.

אין בסיס לטענה כי קיימים שם ליקויים ואי תקינות בסדרי הדין ודיני הראיות שלא יאפשרו דיון הוגן. נהפוך הוא - קובעת השופטת - בתי המשפט שם ערוכים ומוסמכים לדון בתביעות עקב פגיעות בתאונות דרכים והם עושים זאת בפועל על פי החוק החל בשטחים.

מדיניותו המוצהרת של השלטון הישראלי היתה להשאיר על כנם את מוסדות המשפט בשטחים, באופן שישרתו את התושבים שם.

ואכן בשטחים פועלים בתי המשפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית משפט לערעורים ברמאללה - בפניהם מתדיינים תושבי השטחים. יש לתת משקל ליתרון שביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית.

על אלה יש להוסיף כי אין להעמיס על מערכת בתי המשפט בישראל תביעות שבאופן טבעי אינן צריכות להתברר בתחומיה.

התוצאה היא שתביעתו של זריקאת כנגד החברה הערבית לבטוח בשכם לא תשמע בירושלים אלא בשטחים.