ערובה למבטח שקרס
פסק הדין המלא
עם קריסתה של חברת הביטוח הסנה הוקנה לה, למרבה הפלא, מעמד מועדף במערכת המשפטית.
שערי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל נעולים בפני מי שיש לו זכות תביעה כנגד הסנה.
לעומת זאת, הסנה עצמה מגישה באופן חופשי תביעות. נוצר מצב אבסורדי לפיו אפילו נתבע שזכה בתביעת הסנה נגדו לא יכול לממש את ההוצאות שנפסקו לו במסגרת זכייתו.
מצב משפטי יוצא דופן זה נדון לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב בתביעה שהוגשה על ידי הסנה כנגד חברת הביטוח המגן.
בפתח המשפט ביקשה המגן כי הסנה תחוייב להפקיד מראש בקופת בית המשפט סכום ערבון שיבטיח את הוצאותיה למקרה שתזכה בדין.
הסנה התנגדה לבקשה זו בטענה כי עצם קריסתה ומינוי מנהל מורשה שיפעיל אותה, אין בה כדי להצביע בהכרח על העובדה שהסנה לא תוכל לשלם הוצאות שייפסקו נגדה.
המחלוקת הובאה בפני השופט יהודית שבח בבית משפט השלום בתל-אביב.
השופטת שבח הבהירה כי השאלה אם לחייב תובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
אולם שיקול דעת זה אינו בא לנעול את שעריו של בית המשפט בפני מתדיינים עניים.
הפקדת ערובה תעשה לפיכך רק במקרים דוגמת תובע המתגורר בחו"ל ואין לו נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע, או במקרה של תובע חסר כתובת.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתובעת שהיא חברה בע"מ, קיימת חזקה לפיה יש לחייבה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע אלא אם כן קיימים טעמים הסותרים חזקה זו.
הנטל לסתור את החזקה מנימוקים מיוחדים מוטל על החברה ולא על הנתבע המבקש לחייב את החברה התובעת בהפקדת הערבות.
במקרה הנדון, לא הביאה הסנה, קבעה השופטת שבח, כל מידע בנוגע למשאבים הכספיים העומדים לרשותה.
לבית המשפט אין ולא יכולה להיות ידיעה שיפוטית בענין זה.
אין גם להתעלם, מוסיפה השופטת, ממעמדה המשפטי והכלכלי המיוחד של הסנה כיום, ואין להתעלם מהאינטרס הלגיטימי של חברת המגן להבטיח את הוצאותיה באם תידחה התביעה נגדה.
אם מבקשת הסנה לנקוט הליכים משפטיים מיוזמתה, עליה להקציב לכך משאבים כספיים שיוכלו להבטיח את הוצאותיה של המגן, אם יתברר שההליך שנקטה הסנה הוא הליך סרק.
זאת ועוד, מאחר והסנה היא שיזמה ההליך המשפטי, יש להעדיף את האינטרס של המגן להבטחת הוצאותיה על פני האינטרס של הסנה.
לפיכך חייבה השופטת שבח את הסנה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאותיה של המגן תוך מועד שנקצב מראש, שאם לא כן תידחה תביעתה.