בחר גודל טקסט גדולבחר גודל טקסט רגילבחר גודל טקסט קטן

בונוסים ותמריצים למפקחי רכישה

יצחק בר-עוז הועסק על ידי חברת הביטוח המגן בתפקיד מפקח רכישה של פוליסות ביטוח חיים.

בהסכם ההעסקה שנחתם בין בר-עוז להמגן נקבע כי שכרו יהיה מורכב משכר עבודה בסיסי ומתשלום בונוסים ותמריצים בהתאם לגובה מכירות הפוליסות שיבוצעו בפועל בפיקוחו של בר-עוז.

לימים פוטר בר-עוז מעבודתו. בין בר- עוז להמגן התעוררה מחלוקת בשאלה אם הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורין צריך להיות שכר העבודה הבסיסי בלבד או שמא יש לשלם לבר-עוז פיצויי פיטורין גם עבור כל הבונוסים והתמריצים שקיבל במהלך השנים.

קבלת גרסתו של בר-עוז היתה מביאה את פיצויי הפיטורין לשיעור שהוא פי עשר מאלה שהיו צריכים להשתלם לו על פי השכר הבסיסי המצויין בהסכם.

המחלוקת בין הצדדים הובאה להכרעת השופטת חנה בן יוסף בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

בבית הדין לעבודה טען בר-עוז כי הבונוסים והתמריצים היוו חלק קבוע לכל דבר מהמשכורת החודשית. הם שולמו בסכום זהה מידי חודש בחודשו ושולמו אף בתקופת מילואים.

לעומתו, טענה המגן כי משכורתו החודשית של בר-עוז הוגדרה במפורש בהסכם ההעסקה, ובהתאם לסיכום בין הצדדים אף הופרשו כספים לפיצויים לפוליסת ביטוח מנהלים. התשלומים הקבועים ששולמו מדי חודש על חשבון בונוסים ותמריצים היו מקדמות בלבד ולא תשלומים סופיים.

השופטת בן יוסף קבעה כי גירסת המגן מתיישבת יותר עם לשון הסכם ההעסקה בין הצדדים. בהסכם זה קבעו הצדדים בסעיף נפרד את המשכורת הבסיסית ובסעיף אחר את התמריצים והבונוסים. אלה האחרונים שולמו כתוספת למשכורת ולא כחלק ממנה.

השופטת דחתה את טענתו של בר-עוז כי הסכמת המגן בהסכם ההעסקה להגדיל את ההפרשות לפיצויים אם יתברר בסוף השנה כי מכירות הפוליסות התגברו, מצביעה על כך שהבונוסים והתמריצים אכן מהווים חלק קבוע מהמשכורות. ההסכמה להגדיל את ההפרשות נעשתה על בסיס מכפילים קבועים ולא בהתאמה למכירות. דווקא הסכמה זו מעידה על כך - הבהירה השופטת - כי ההפרשות צריכות להעשות רק על בסיס השכר החודשי הקבוע שהיה שכר נמוך יחסית ולא משכר בצרוף בונוסים ותמריצים שהגיע לשכר גבוה באופן משמעותי.

יתירה מזו: העובדה שבר-עוז לא מחה על סכום ההפרשה שנוכתה משכרו לביטוח המנהלים במהלך עבודתו מלמדת כי ההפרשה מהשכר הבסיסי בלבד היתה מקובלת עליו בהתאם ללשון החוזה.

פסיקת בתי המשפט, מוסיפה השופטת, קובעת אף היא כי בונוס ותמריץ אינם חלק מהשכר אלא תוספת שמותנית ברמת התפוקה. על תוספת כזו אין משלמים פיצויי פיטורין. עובדה זו הודגשה על ידי המגן גם בכך שעל חשבון מכירות עתידיות שולמה מקדמה בלבד ובסוף השנה היתה נעשית התחשבנות כשחלק מהמקדמות דינו להיות מוחזר עקב ביטולי פוליסות.

על בסיס נימוקים אלה, קבעה השופטת בן יוסף ואליה הצטרפו נציגי הציבור שישבו עמה בדין בוקי שגיא ומשה אדמתי, כי בר-עוז לא הוכיח את זכאותו לתוספת פיצויי פיטורין בגין הבונוסים והתמריצים. דין תביעתו, קבעו השופטים פה אחד, על פי עילת תביעה זו - להדחות.