פוליסה על תנאי

האירוע

זיאד עלי חמאדה עסק בשטיפת ציוד במקום עבודתו בחברת צמנטכל. לפתע השתחרר שיגום מאונקל של מנוף המותקן על מחפר זחלי. השיגום פגע קשות בראשו ובגבו של חמאדה. הוא נותר עם נכות מוחלטת של 100% לצמיתות.

חמאדה פנה אל חברת הביטוח אליהו, אשר ביטחה את החברה בעלת המחפר בפוליסת ביטוח חובה, וביקש כי אליהו תפצה אותו עבור נזקי התאונה. אליהו סירבה.

פוליסה לביטוחו של חשש

אליהו לא הכחישה את קיומה של הפוליסה. אלא, לגרסתה, הפוליסה נמכרה לבעלת המחפר מתוך חשש שבית המשפט עלול לקבוע כי המחפר הוא "רכב מנועי". אילו בית המשפט היה מגיע לקביעה כזו הייתה בעלת המחפר חשופה לאחריות מוחלטת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אז ורק אז ומפני אחריות כזו באה הפוליסה להגן.

בסופו של דבר, אמנם שנים לאחר הוצאת הפוליסה, התברר כי החשש לא התממש. בתי המשפט קבעו כי מחפר איננו "רכב מנועי" כהגדרת החוק. ממילא אין ולא יכולה להיות לבעלת המחפר כל אחריות מוחלטת כלפי חמאדה. מכאן נובע, כך המשיכה אליהו בקו טיעונה, שגם היא אליהו חפה מכל חבות כלפי חמאדה; הרי אחריותה של אליהו נגזרת מאחריותה של המבוטחת שלה, בעלת המחפר.

ההכרעה במחלוקת בין הצדדים הובאה בפני השופט תיאודור אור בבית המשפט העליון.

פרקטיקה מסחרית נאותה

קשה להאמין כי חברות ביטוח מוציאות פוליסות "על תנאי", קובע השופט אור. נוהג כזה אינו עולה בקנה אחד עם פרקטיקה מסחרית נאותה, הדורשת שלא ייווצר חוסר וודאות לגבי כניסתן לתוקף של עסקאות; במיוחד עסקאות אשר תכליתן לספק הגנה מפני חשיפה לסיכון.

משמעות תנאי כזה היא שהפוליסה לא תהיה אכיפה אלא לאחר שהמחפר יעבור מסננת שיפוטית ארוכה בכל הערכאות, כולל דרגת ערעור סופית. הליך כזה עלול לקחת פרק זמן לא מבוטל.

קשה גם להניח כי מבוטח הסכים לשלם פרמיה בשיעור הרגיל, למרות שמדובר בתשלום עבור כסוי ביטוחי אשר עלול להתברר כחסר כל תוקף.

מדובר, למעשה בתנאי בעל השפעה מיוחדת אשר בכוחו לרוקן מכל תוכן את הפוליסה. שיקולי מדיניות, מבהיר השופט אור, תומכים בדעה כי תנאים המשפיעים על עצם תוקפו של חוזה הביטוח יבוטאו בו מפורשות.

דעה זו תקפה ביתר שאת בחוזי ביטוח. כאן חייבת חברת הביטוח לפרט את הסייגים לחבותה במקומות הרלבנטיים או לציינם בהבלטה מיוחדת. חברת ביטוח שאינה עומדת בדרישות צורניות אלה אינה זכאית להסתמך על הגבלת חבותה.

חלות הוראות הפוליסה על הנפגע

אלא שכאן מתעוררת שאלה נוספת והיא האם זכאי חמאדה ליהנות מהוראות הפוליסה, שהרי חמאדה אינו צד לחוזה ביטוח החובה ואותן הוראות בחוק המקנות לנפגע זכות תביעה כלפי המבטח בביטוח רכב חובה אינן חלות כאן מאותו רגע שנקבע כי המחפר אינו רכב מנועי.

התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה אם הפוליסה לביטוח חובה עדיין נותרת חוזה לטובת צד שלישי, אפילו הוראות החוק ההופכות אותה לכזו אינן חלות עליה.

" לדעתי, יש להשיב על כך בחיוב", קובע השופט אור. "מהעובדה שהצדדים לחוזה הביטוח החילו על ההתקשרות שביניהם את החוקים החלים על "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, מתוך הנחה שהמחפר הוא "רכב מנועי" ניתן להסיק שהם התכוונו להעניק גם לנפגעים בתאונות הקשורות לכלי המבוטח אותה עילת תביעה המוקנית לאותם נפגעים מכוח חוק הפיצויים".