מהו רשיון נהיגה ישראלי תקף

מדלן אזולאי נפגעה בתאונת דרכים. אזולאי פנתה לחברת הביטוח דולב, אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נהגה ונפגעה. אזולאי דרשה כי דולב תכסה את נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

דולב סירבה לדרישה בטענה שבמועד התאונה לא היה לאזולאי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל.

המחלוקת בין הצדדים התבררה בפני השופטת בלהה גילאור בבית המשפט המחוזי בחיפה.

במשפט התברר כי אזולאי היא תושבת חוזרת. כאשר הגיעה לישראל, היה ברשותה רשיון נהיגה שהוצא ע"י רשות הרישוי במדינת קליפורניה. כשנה וחצי לאחר הגעתה ארצה, הגישה אזולאי בקשה למשרד הרישוי בישראל להמיר את רשיון הנהיגה האמריקאי הזר ברשיון נהיגה ישראלי.

המרת הרשיון הזר ברשיון ישראל הותנתה על ידי רשות הרישוי בכך שאזולאי תעבור מבחן שליטה ברכב. אזולאי עברה את מבחן השליטה בהצלחה.

אולם, עוד בטרם קיבלה לידיה את המסמך ובו רשיון הנהיגה, נפגעה אזולאי בתאונת הדרכים תוך כדי נהיגה ברכב.

השאלה השנויה במחלוקת, קובעת השופטת גילאור, היא האם ביום התאונה היה לאזולאי רשיון נהיגה ישראלי תקף. נפגע שנהג ברכב ללא רשיון נהיגה אינו זכאי לפיצויים עבור פגיעותיו מתאונת הדרכים.

כל אדם הרוצה לנהוג בישראל, חייב להיות בעל רשיון נהיגה תקף, אלא אם כן מדובר באדם שקיבל פטור או הקלה מקבלת רשיון נהיגה.

אזולאי, קובעת השופטת, לא היתה זכאית לפטור מרשיון נהיגה ישראלי. אין היא עולה לפי חוק השבות ואף לא קיבלה פטור ספציפי אחר שרשות הרישוי רשאית לתת לבעל רשיון נהיגה זר.

לעומת זאת, זכתה אזולאי להקלה. רשות הרישוי הסכימה להתחשב ברשיון הזר שבידיה ולתת לה רשיון נהיגה ישראלי בתנאי מקל של מעבר מבחן שליטה בלבד.

לאור האמור, פוסקת השופטת, אין לקבל את טענת דולב שאזולאי לא הוכיחה קיומו של רשיון נהיגה זר בר-תוקף שהרי משרד הרישוי הכיר בתוקפו של הרשיון הזר כאשר נתן לאזולאי הקלה לקבלת רשיון נהיגה ישראלי.

כעת, נשאלת השאלה אם די בכך שאזולאי מילאה אחר כל התנאים לקבלת רשיון הנהיגה או שמא היה עליה להמתין לטופס רשיון הנהיגה עצמו.

האיסור על נהיגה ללא רשיון ושלילת הזכות לפיצויים ממי שנוהג ללא רשיון תקף - מטרתו להרתיע ולהעניש נהגים בלתי כשרים מלנהוג.

במקרה זה היה לאזולאי רשיון נהיגה, אמנם זר. היא גם עשתה את כל הדרוש כדי לקבל רשיון נהיגה ישראלי. אזולאי פנתה למשרד הרישוי אשר הכיר ברשיון הזר באופן המצדיק לתת הקלה, ניגשה למבחן שליטה כנדרש ועברה אותו בהצלחה. למעשה, עוד ביום המבחן היתה אזולאי זכאית לקבל רשיון נהיגה - ולא נמצא במסמכי משרד הרישוי כי היתה איזושהי מניעה שתקבל רשיון כזה באותו יום.

שיקולי ההרתעה ו"תקנת הציבור" אינם מכוונים לאנשים דוגמת אזולאי. אכן מוסיפה השופטת - קיימת חשיבות לתת למונח "רשיון נהיגה" פרשנות אחידה ונוח יותר היה לקבוע כי רק טופס רשיון הנהיגה המונפק ע"י משרד הרישוי לאחר תשלום האגרה מהווה "רשיון נהיגה". אולם, במקרה גבולי זה של אזולאי אשר עמדה בתנאי המרת הרשיון הזר ברשיון הישראלי, יש לראותה כמי שהיה בידה רשיון נהיגה ישראלי תקף ביום התאונה.

בסוף הדיון, קבעה לפיכך השופטת גילאור, כי דולב חייבת לכסות את נזקי הגוף שנגרמו לאזולאי בתאונת הדרכים בה נפגעה.