חובה מוסרית כלפי עובדי שב"כ
אריה ברקמן נפגע בתאונת דרכים תוך כדי עבודתו בשב"כ.
ברקמן תבע את מבטח הרכב שפגע בו וגבה ממנו פיצויים.
לימים, תוקן חוק הנכים (תגמולים ושיקום) והשווה את זכויות עובדי השב"כ לזכויות החיילים. מיום התיקון ואילך זכאי עובד שב"כ שעבר תאונת דרכים במהלך עבודתו, כמו חייל צ.ה.ל., לתבוע הן את מבטח הרכב בביטוח חובה והן את קצין התגמולים.
לאחר מכן פתוחה בפניו האפשרות לבחור בפיצויים הגבוהים ביותר.
עם היוודע דבר התיקון לחוק, הגיש ברקמן תביעה לקצין התגמולים. זה האחרון דחה תביעה זו בטענה כי ברקמן כבר גבה את הפיצויים ממבטח הרכב. בכך מיצה את מלוא זכויותיו. האופציה לתבוע את קצין התגמולים כבר אינה פתוחה בפניו.
הדיון במחלוקת בין השניים נמשך על פני כ- 10 שנים. בימים אלה הוכרעה המחלוקת בבית המשפט העליון.
המגמה היא להשוות בשלמות ואפילו באופן רטרואקטיבי מהקמת המדינה את זכויותיהם של עובדי השב"כ, לזכויותיהם של כל האחרים הזכאים להיות מוכרים כנכי צ.ה.ל..
השופט טירקל אינו רואה כל בעיה בכך שמדובר בהענקת זכויות בדיעבד, תוך פגיעה בחזקה הקובעת שאין להחיל חוקים על אירועים שכבר אירעו בעבר.
מדובר בקבוצת אוכלוסייה שהמחוקק ביקש להיטיב עמה; זאת תוך מודעות שהדבר יטיל בעתיד מעמסה על אוצר המדינה.
השופטת טובה שטרסברג-כהן מצטרפת לדעתו של השופט טירקל אולם היא מביעה אי נוחות מהתוצאה שלפיה עשוי הנכה לקבל כפל תשלומים.
הרי הנכה קיבל כבר מחברת הביטוח פיצויים המכסים את מלוא נזקיו עד סוף תוחלת חייו.
"אם במישור העקרוני", קובעת השופטת, "מקובלת עלי דעתו של השופט טירקל, הרי במישור הפרטני דורש נושא החזרת הכספים ליבון והסדר בין הצדדים".
גם השופט צבי טל הצטרף להסתייגות זו של השופט שטרסברג-כהן. לפיכך הוחלט לאפשר לברקמן לתבוע את ההכרה בזכויותיו מאת קצין התגמולים בכפוף להסדר בדבר החזרת הסכומים אותם קיבל ממבטח הרכב בביטוח חובה.