Change text to large sizeChange text to medium sizeChange text to small size

מטרות תחבורה

יחיאל פדידה עובד כנהג משאית במפעל לייצור בלוקים. באחד הימים הגיע פדידה עם המשאית לשטח המפעל. פדידה ירד מהמשאית, נכנס למסגריית המפעל וביקש מאחד העובדים לתקן תקלה במנוף המותקן על המשאית.

לבקשת המסגר חזר פדידה למשאית כדי להוריד ממנה מצת שהיה דרוש למסגר. פדידה נטל את המצת ובשלב זה מעד על מדרגות המשאית, נפל ונפצע.

פדידה פנה למבטחת המשאית בביטוח חובה, חברת הביטוח דולב. פדידה דרש כי דולב תפצה אותו בגין נזקיו. אולם זו האחרונה סירבה לדרישה, בטענה כי האירוע, כפי שתואר על ידי פדידה, אינו מהווה תאונת דרכים.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה להכרעת השופטים הדסה אחיטוב, אריה אבן ארי ודוד בר אופיר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

במרכז המחלוקת עמדה השאלה אם הגדרת "תאונת דרכים" בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים חלה על האירוע הנדון.

"תאונת דרכים" מוגדרת על פי החוק כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

מעובדות המקרה, קבעו השופטים, עולה כי פדידה מעד על מדרגות המשאית עת ירד ממנה. האירוע התרחש אם כן עת נעשה "שימוש ברכב", שהרי "שימוש ברכב" כולל גם ירידה ממנו כמו גם כניסה אליו.

אולם במה דברים אמורים? - הקשו השופטים - בכך שהירידה, כמו גם הכניסה לרכב נועדו "למטרות תחבורה", כדרישת החוק.

לפיכך, מובן מאליו, כי אילו מעד פדידה עת ירד מהרכב כשאך הגיע למפעל בתום נסיעתו, היה האירוע נופל במסגרת הגדרת החוק בדבר "שימוש ברכב למטרות תחבורה".

מובן גם שאילו חזרתו של פדידה לרכב, כניסתו וירידתו ממנו היתה נובעת מהצורך לבצע תיקון - היה הארוע נכנס במסגרת שימוש לוואי, הבא לסייע ולהבטיח את השימוש העקרי ברכב, שהוא הפעלתו למטרות תחבורה.

אולם במקרה זה, הבהירו השופטים, כניסתו של פדידה לרכב לא היתה למטרות תחבורה; הרי מדובר במצת לסיגריות שפדידה ניגש לקחתו, ממש כפי שיכול היה להכנס לרכב ולהוציא ממנו כל חפץ שהוא כמו בגד, ספר וכיוצא באלה.

מקרה זה, הוסיפו השופטים, כמוהו כמקרה בו אדם נכנס לרכב חונה רק כדי להאזין לרדיו או לקרוא ספר. כמוהו כמקרה בו ילד נפגע מטריקת דלת מכונית שעה שזו שימשה לו זירת משחקים בלבד.

נפגעים אלה, כמו גם פדידה, אינם זכאים לפיצויים ממבטחת הרכב בביטוח חובה.

נקודת המוצא של החוק היא כי הסיכון המכוסה בביטוח הינו רק סיכון הנובע משימוש ברכב למטרות תחבורה.

בהתבסס על נימוקים אלה דחו שלושת שופטי ההרכב פה אחד את תביעתו של פדידה ופטרו את דולב מכל חבות לנזקיו.

ע"א 594/95 פדידה יחיאל נגד סהר ביטוח בע"מ ודולב ביטוח בע"מ ניתן ביום 3.10.96

פסק הדין אושר על ידי בית המשפט העליון ברע"א 8548/96