הנחת מטען צעצועים ברכב

פאוזיה סבאג יצאה מביקור משפחתי כשבידיה קרטון ובו שקית עם צעצועים ובגדים.

סבאג התכופפה מעל תא המטען של רכבה במטרה להכניס לתוכו את הקרטון. או אז טרקה בתה את מכסה תא המטען וראשה של סבאג נחבט.

סבאג הגישה תביעת פיצויים כנגד מבטחת הרכב בביטוח חובה חברת הביטוח דולב.

סבאג טענה כי הארוע בו נפגעה מהווה תאונת דרכים ולפיכך על דולב לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

דולב מצידה טענה כי התאונה ארעה במהלך פריקה וטעינה כשהרכב עומד. זהו מצב שאינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

המחלוקת הובאה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה בהרכב השופטים הנשיא מלכיאל סלוצקי, יצחק יעקבי-שוילי ויגאל גריל.

לטענת דולב, הקרטון אותו נשאה סבאג בידיה ושאותו הכניסה לתא המטען, הינו מטען לכל דבר וענין.

אין מקום להבחין בין הנחת דברים אישיים או קלים בתוך הרכב לבין מטען מסחרי.

השופט גריל, שנתן את פסק הדין, קובע כי החריג של טעינה ופריקה כוונתו לפריקה או טעינה במובן המקובל של עיסוק מסחרי או עיסקי, או כשמדובר בהעברת חפץ גדול או כבד, כאשר טמון סיכון אפשרי של הפגעות בהעברת חפץ כזה שנכנס בממדיו להגדרת "מטען".

אולם, במקרה שלפנינו הארוע התרחש ברכב פרטי. בדרך כלל מקובל הוא לפי נסיון החיים שנוסע העושה שימוש ברכב פרטי ייתכן וישא עמו תיק של חפצים אישיים או סל מצרכים או חבילה.

לדעת השופט גריל, אין זה מתקבל על הדעת שהנחת חבילה כזו או סל כזה או תיק מסמכים כזה ברכב פרטי ייחשבו להטענת מטען, או שהוצאתו מן הרכב תהיה בגדר פריקת מטען.

עלינו לתת למונחים של "טעינה" או "פריקה" את הפירוש המחייב על פי תכלית החקיקה, ההגיון הפנימי של הדברים ונסיון החיים.

הנחת הקרטון בתא המטען של הרכב הפרטי, כשבקרטון שקית עם צעצועים, איננה בבחינת הטענת מטען.

בסופו של דיון חויבה לפיכך חברת דולב לכסות את נזקיה של סבאג לאחר שבית המשפט הכיר בארוע כתאונת דרכים.