הפסיכולוגיה כמדע הנפש
פסק הדין המלא
בית המשפט העליון הכריע בסוגיה שהייתה נתונה במחלוקת במשך שנים בבתי משפט שונים.
הסוגיה מתמקדת בשאלה אם טיפול פסיכולוגי יכול לשמש בסיס למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי במסגרת תביעה שהוגשה נגד מבטח רכב בביטוח חובה.
כריסטיאן שמיר נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה נגד מבטחת הרכב, חברת מגדל, בגין נזקי הגוף שמהם סבל כתוצאה מאותה תאונה.
כדי לבסס נזקי גוף אלה, אין הנפגע רשאי לצרף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה משלו. עליו להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מומחה רפואי בתחום בו הוא טוען כי נפגע.
את הבקשה יש לבסס על מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי ושיש בו ראיה לנזק הנטען.
שמיר הגיש בקשה למינוי פסיכיאטר וצרף אליה כרטיס שערך פסיכולוג אשר טיפל בו.
מגדל התנגדה למינוי הפסיכיאטר. לטענתה, הפסיכולוג איננו רופא וממילא הכרטיס שערך לא נעשה לצורך טיפול רפואי ולכן אין כל בסיס למינוי פסיכיאטר .
המחלוקת הגיעה לפני השופטת טובה שטרסברג-כהן בבית המשפט העליון.
השופטת שטרסברג-כהן קובעת כי ההסדר המיוחד של מינוי מומחים על ידי בית המשפט, אשר הותקן בתחום זה, בא במקום ההסדר הקודם בו נשמרה לכל צד הזכות להביא מומחים מטעמו לשם הוכחת מצבו הרפואי, נכותו, ומוגבלותו הפיזית והנפשית של הנפגע.
שלילת זכות זו באמצעות ההסדר המיוחד פגעה בזכותו של כל אחד מהצדדים להביא ראיות מטעמו להוכחת הנושאים השנויים במחלוקת.
לכן המגמה צריכה להיות שלא להצר את צעדי הצדדים ולא להגביל את אופק בית המשפט בבואו לשקול אם למנות מומחה רפואי.
מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרש לתחומים שונים.
לכן גם טיפול נפשי הניתן על ידי פסיכולוג בא בגדר טיפול רפואי אף שהפסיכולוג איננו רופא.
הפסיכולוגיה מוכרת כמדע הנפש ובמסגרתה ניתן להגיש עזרה טיפולית בתחום הנפש.
לכן, על פי השקפת השופטת, אין מניעה עקרונית שמסמך הנערך על ידי פסיכולוג במהלך טיפולים פסיכולוגיים לנפגע, יוגש לבית המשפט במסגרת בקשה למינוי מומחה וישמש בסיס למינוי כזה.
"ערה אני לחשש שהנפגע מכין לעצמו תשתית לקביעת נכות נפשית שתזכה אותו בפיצויים, מבלי שלחברת הביטוח יש אפשרות לחשוף את העדר הכנות או העדר האמינות של הפניה והשלכותיה.
אולם מה נאמר לנפגע התמים וההגון שאכן פונה לעזרת פסיכולוג בגלל נזק נפשי אמיתי העובר עליו לאחר התאונה?"
הפתרון - קובעת השופטת - כמו בכל מקרה בו קיים קושי בהתחקות אחר האמת, הוא בהפעלת שיקול דעת זהיר , ובעמידה על המשמר.
כדי למנוע מניפולציות של נפגע המבקש להכין תשתית מנופחת לתביעת הפיצויים שלו, על בית המשפט לבדוק מסמכים כאלה לאור כל נסיבות הענין ולתת את המשקל הראוי לקראת הכרעה בשאלה אם יש בהם כדי להצדיק מינוי מומחה ואם אין האמור בהם זניח ובלתי רציני.
המסקנה על פי פסק דינו של בית המשפט העליון היא שגם כרטיס טיפולים הנערך על ידי פסיכולוג, כשיר לשמש בסיס למינוי מומחה רפואי פסיכאטרי במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט.