ידועה בציבור

אלון הלר נדרש על ידי מעבידו לבצע עבודה בתוך תעלת חפירה. תוך כדי העבודה התמוטטו לפתע דפנות התעלה. הלר חולץ מתוך ההריסות, הובהל לבית החולים, וכעבור מספר ימים נפטר.

סמוך לאחר התאונה הגישו הוריו של המנוח, שהיה רווק במותו, תביעה לתשלום פיצויים עבור הנזקים שנגרמו להם כתוצאה ממותו. התביעה הוגשה כנגד מבטחי מעבידו של המנוח ומבטחיו של מחפרון אשר עבד בסמוך לתעלה. מחפרון זה יצר זעזועים אשר ככל הנראה הם אלה שגרמו להתמוטטות דפנות התעלה.

בתביעה זו פוצו הורי המנוח במסגרת הסכם פשרה אליו הגיעו עם המבטחים.

כארבע שנים לאחר מכן, הוגשה נגד המבוטחים תביעת פיצויים נוספת והפעם על ידי מירי לביא. לטענת לביא היא היתה ידועה בציבור של המנוח וניהלה עמו משק בית משותף במשך כשש שנים טרם התאונה. בתקופה זו חיו השניים כזוג נשוי.

לביא ביקשה כי בית המשפט יכיר בה כתלויה במנוח לפרנסתו מכח היותה ידועה בציבור שלו ויפצה אותה על פי הקריטריונים המחייבים מבטחים בתאונות מהסוג הנדון.

התביעה הועברה לבירור בפני סגן נשיא בית משפט השלום, השופט צבי גורפינקל.

השופט גורפינקל סוקר את החוקים השונים העוסקים במתן זכויות לידועים בציבור וקובע כי בחוקים רבים השתמשה הכנסת במונח "בן זוג" והרחיבה אותו באופן מפורש כך שיכלול גם את הידועה בציבור.

כך למשל, הושוו זכויות הידועים בציבור לזכויות של בני זוג נשואים בחוקים העוסקים בהגנת הדייר, בנכי מלחמה, בשאירים של עובדי מדינה ובכל הנוגע לפיצויי פיטורין.

השוואת זכויות זו נעשתה גם בדיני הביטוח הלאומי ואכן על פי דינים אלה הכיר גם המוסד לביטוח לאומי בלביא כבת זוגו של המנוח והיא נמצאה זכאית למלוא הזכויות כאלמנת המנוח.

אלא שעל פי הלכת בית המשפט העליון המונח בן זוג לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולצורך פקודת הנזיקין אינו כולל את הידועה בציבור.

הטעם להלכה זו נעוף בעובדה שהכנסת כאשר רצתה להרחיב את משמעותו של הביטוי "בן-זוג" לצורך חיקוק מסוים אמרה את דברה במפורש, ואילו בחוקי הפיצויים האמורים הדבר לא נאמר.

חזקה על המחוקק, הוסיף השופט, כי אינו משחית את מילותיו לריק, ומשרוצה הוא לכלול במונח "בן זוג" גם ידועה בציבור ולא רק בני זוג נשואים הוא מציין זאת במפורש.

בבואו לפרש הוראת חוק, על בית המשפט לפרש את הטקסט ולא ליצור אותו. אין בית המשפט מוסמך להוסיף על הטקסט או לגרוע ממנו שכן גבול הפרשנות הוא גבול הטקסט הקיים.

העובדה שלביא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאית לפיצוי אין בה כדי להשליך על הכרתה כבת זוג כלפי המבטחים.

חוק הביטוח הלאומי הוא חוק שמטרתו סוציאלית מה שאין כן ביחס למבטחי המעביד והמחפרון.

זאת ועוד, בחוק הביטוח הלאומי קבע המחוקק במפורש כי התלויים במבוטח הינם הן אשתו בשעת מותו והן הידועה בציבור. קביעה מפורשת כזו לא נעשתה בחוקי הפיצויים המחייבים את המבטחים.

השופט גורפינקל מוסיף וקובע כי שיקולי מוסר ותקנת הציבור תומכים אף הם בקביעה כי הידועה בציבור אינה נכללת בהגדרת המונח "בן זוג" על פי חוקי הפיצויים.

קבוצת האוכלוסיה של הידועים בציבור היא קבוצה נרחבת. במציאות הנורמטיבית שתפסה מקומה בחברה הישראלית בני זוג צעירים חיים יחדיו בלא נישואין כזוג נשוי כאלטרנטיבה ממשית וקבועה למוסד הנישואין.

מאחר ועל פי המצב המשפטי כיום לא קיימת תקופת זמן מינימלית של חיים משותפים שבלעדיה לא יחשבו בני זוג כידועים בציבור, הרי שהכרה בידועה בציבור כתלויה תיצור הצפה של תביעות נזיקיות.

בשולי פסק הדין מוסיף השופט כי הסוגיה הנדונה הינה רגישה וסבוכה והשלכותיה הן רחובות הקף ובעלות חשיבות ציבורית רבה.

"אל לנו לשכוח כי תפקידה של הרשות השופטת הינו להכריע בסכסוכים ובמידה מסויימת השופט הוא מחוקק "נכה" המגשים את מדיניות המחוקק אך אינו יכול להחיל את מדיניותו7 שלו במקום של המחוקק.

פתרון חד משמעי לבעיית הידועים בציבור אינו מצוי בידי בית המשפט ואין ספק כי הנמען הנכון בהקשר זה הינו המחוקק".

זאת ועוד, קובע השופט גורפינקל, בית המשפט העליון הוא אשר קבע את ההלכה כי אין לידועה בציבור מעמד לתבוע בנזיקין כתלויה, הוא היחיד המוסמך לסטות מהלכתו ואין בתי המשפט בדרגות הנמוכות יותר רשאים לעשות כן.

לפיכך דחה השופט גורפינקל את תביעתה של מירי לביא תוך חיובה בהוצאות משפט סמליות בלבד.

הערה: פסק דין זה הגיע לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולאחר מכן עד לבית המשפט העליון.שתי הערכאות היו בדיעה שונה. נקבע כי הידועה בציבור זכאית לפיצויים כתלויה על פי דיני הנזיקין.